תְּרוּמוֹת ט׳ · א׳

הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה, שׁוֹגֵג, יוֹפַךְ. וּמֵזִיד, יְקַיֵּם. אִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, יְקַיֵּם. וּבְפִשְׁתָּן, מֵזִיד, יוֹפַךְ:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה תְּרוּמוֹת ט׳ א׳, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

הזורע תרומה שוגג יופך. חורש ומהפך, כדי שלא יגדל, ואין בכך כלום:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

מותר לו לאדם להפך הארץ ויפסד הזרע שזרע:

ואם הוא מזיד יקיים.ענינו שהוא חייב להניחה כדי שיצמחו ויהיה הדבר הצומח תרומה בלי ספק:

ואם יהיה הזרע הנזרע פשתן של תרומה יהפך בארץ כאשר יוכל ולא יניחנו לצמח גזרה שמא יהנה בעציו ויחשוב כי הזרע בלבד הוא האסור והיא החוזרת תרומה אבל העצים כמו התבן יחשבו:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

הזורע תרומה. ע' בפי' הר"ב במשנה דס"פ:

יופך. מפורש במ"ג פ"ב דכלאים:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · תְּרוּמוֹת ט׳ א׳

א׳
הזורע תרומה שוגג יופך מותר לו להפוך במחרישה לעקור השרשים כדי לזרוע במקומו חולין:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · תְּרוּמוֹת ט׳ א׳

א׳
עי' בפי' הרע"ב ד"ה ובפשתן כו'. ובפי' הרמב"ם גזירה שמא יהנה בעציו ויחשוב כו'. לכאורה משמע מלשונו דבאמת אסור ליהנות אף בקסמין אבל בחבורו פי"א מה"ת הכ"ב פסק דבפשתן גדוליו מותרין ומשמע דהכל מותר הקסמין והזרע מדלא כ' וכן זרע פשתן מותר כמש"כ קודם זרע לפת וצנון וע"כ צריך לומר דכוונת הירושלמי כאן כדי שלא יבוא לכתחלה לזרוע ע"מ ליהנות בקסמין וכלשונו שם ה"כ אבל קשה מדוע נקט שלא יהנה בקסמין הל"ל סתם שלא יהנה בהן כיון דלשיטתו הכל מותר לכן ה"נ ראיה מזה להראב"ד שם דבז"פ הזרעים אסורים ופי' הירושלמי נראה כפשוטו דקנסוהו שיופך כדי שלא יהנה בקסמין שהן מותרים (ואף אולי גם לדעת הראב"ד) וכ"מ שפי' השנ"א:
נחלת הכלל · Vilna Edition