נִקּוּרֵי תְאֵנִים וַעֲנָבִים וְקִשּׁוּאִין וְהַדְּלוּעִין וְהָאֲבַטִּיחִים וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, אֲפִלּוּ הֵם כִּכָּר, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, אֶחָד תָּלוּשׁ וְאֶחָד מְחֻבָּר, כָּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ לֵחָה, אָסוּר. וּנְשׁוּכַת הַנָּחָשׁ, אֲסוּרָה, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת:

ורבי יהושע מכשיר. דכתיב (דברים ל״ג:י״א) ברך ה׳ חילו ופעל ידיו תרצה, אפילו חלל שבו פעל ידיו תרצה:

נקורי. פי' תאנים או הפירות שנקרו אותם הנחשים וכבר בארנו פי' קשואים והם בל' ערבי קתא ובלע"ז קוקו"מארי. ואבטיחין בערבי בטיך ובלע"ז מילונ"י. ודלועים דלוע. ומנפפונות אל"כיאר: אפי' הם ככר. ענינו שיהיו גדולות כשיעורככר אחד שלא יאכל אדם מהם דבר: ואמר

נשיכת הנחש אסורה ענינו כי כל בעלי חיים שינשוך אותו מין ממיני הנחשים שאסור לשחוט אותה הבהמה או העוף ולאכול מבשרם גזירה שמא יבא אותו הסם בכל אברי אותה הבהמה וימות האוכל אותו הבשר שיש בו הארס:

ואפילו הם ככר. פירש הר"ב כלומר שהם גדולים הרבה וכו' [וכן פי'] הרמב"ם. וקצת קשה למאי תני תו א' גדול וא' קטן. והרמב"ם בפ' י"ב מהלכות רוצח ושמירת נפש השמיט זו הבבא. [*ובפירוש שהזכרתי כתוב אפי' הם ככר [צ"ל בכד] אחד גדול שמונחים בכלים ע"כ: