ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15האוכל תרומה מזיד. בלא התראה, דאילו אתרו ביה לוקה ואינו משלם. ואע״ג דבלא התראה חייב מיתה בידי שמים, אינה פוטרת מן התשלומין:
נחלת הכלל
תְּרוּמוֹת ז׳ · א׳
הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מֵזִיד, מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ. הַתַּשְׁלוּמִין חֻלִּין, אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל, מוֹחֵל:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה תְּרוּמוֹת ז׳ א׳, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12לא חייב ה' יתברך בחומש אלא למי שאכל בשגגה הוא אמרו (ויקרא כ״ב:י״ד) ואיש כי יאכל קודש בשגגה אבל במזיד אינו חייב חומש כי עונו גדול מנשוא ולא יתכפר בתשלומין ועוד אמר באוכל בשגגה (שם) ויסף חמישיתו עליו ונתן לכהן את הקדש הרי זה ראיה כי התשלומין קדש ולפי שהם קדש אין הכהן רשאי ליתנם ואסור על ישראל לעכב אצלו קודש ובכאן שתשלומיהן חולין לפי שמזיד הפך השוגג בכל הדינים וזכה בו אחד מהכהנים ונתנם לו כי מותר לו ר"ל לישראל לאכול חולין וזה הדין כשלא התרו בו אבל אם היתה שם התראה לוקה ואינו משלם:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17[*האוכל תרומה מזיד. [פירש הר"ב] בלא התראה כו'. ועיין במ"ד פ"ב דפסחים. ועי' במ"ב פ"ג דכתובות]:
ואינו משלם את החומש. כי המזיד עונו גדול מנשוא ולא יתכפר בתשלומין. הרמב"ם:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · תְּרוּמוֹת ז׳ א׳
א׳
האוכל תרומה מזיד בלא התראה דחייב מיתה בידי שמים. ולא מפטר מתשלומים דאי בהתרו בו מדלוקה אינו משלם:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · תְּרוּמוֹת ז׳ א׳
א׳
וא"מ אה"ח. הוא נגד מה דתני בר"פ דלעיל באוכל שוגג דמשלם חומש וכן והתשלומין חולין אם רצה כו' הוא נגד והתשלומין תרומה כו' דתני שם אבל צ"ע מדוע לא תני הכא ג"כ א"מ אלא דמי תרומה או תרומה ממש אם יש לו כגון שנפלו לו מבית א"א כהן (לפמש"כ שם) נגד מה דתני שם א"מ תרומה כו' ועמש"כ בב"מ (נ"ד):
נחלת הכלל · Vilna Edition