ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15וחומש חומשה. שאם אכל תרומה ושלם קרן וחומש וחזר ואכל תשלומי החומש מוסיף חומש על אותו חומש:
וחומש חומשה. שאם אכל תרומה ושלם קרן וחומש וחזר ואכל תשלומי החומש מוסיף חומש על אותו חומש:
תשלומי כפל הוא תשלום כפל הגניבה כמו שאמר ה' ית' וחייב לגנב באמרו שנים ישלם:
אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין והוא מה שהוא חייב בו אפי' לא היתה גנובה ולפיכך אינו משלם תרומה אלא חולין ומוסיף קרן מדמי תרומה והוא מה שהוא חייב בגניבה וכבר באר בתחלת דבריו שהוא משלם בגניבה מדמי תרומה ואם הביא תרומה והיתה אותה תרומה הקדש והוא שיקדיש אותה כהן שהיא ברשותו לבדק הבית אם אכלה אחר כך ישראל יתחייב קרן שני חומשים חומש אחד שהוא חייב בו באכילת תרומה אפי' שאינה הקדש וחומש שני שהוא חייב בו באכילת הקדש ואפי' אינו תרומה כי העיקר אצלנו הנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה מעל ומשלם שיעור מה שהפסיד מן ההקדש בשעת שנהנה ממנו בתוספת חומש על הדרך שזכרנו ואחר כך מביא קרבן והוא מאמר ה' ית' (ויקרא ה׳:ט״ו) (ומעלה מעל) [וחטאה בשגגה] מקדשי ה' וגו' ועוד יתבאר במסכת מעילה מי שגנב מן ההקדש לא יתחייב בתשלומי כפל למאמר ה'ית' (שמות כ״ב:ח׳) ישלם שנים לרעהו לרעהו ולא להקדש ואיסור הקדש אינו מוסיף על איסור תרומה אלא מפני שהוא איסור מוסיף כי התרומה היתה אסורה לישראל ומותרת לכהנים וכיון שהקדיש אותה נאסרת לכהנים וכאשר אירע בה איסור לכהנים הוסיף ג"כ אותה האיסור לישראל לפי שהעיקר אצלנו אין איסור חל על איסור אלא באחד מג' דרכים האחד איסור מוסיף שהוא כמו זה שזכרנו ועוד יתבארו כולם במקומם במסכת כריתות ובמקומות אחרים מלבד זה המקום. כי אם אכל בשוגג ד' סלעים תרומה בדרך הדמיון בכל מקום שאמר משלם שני קרנים וחומש ענינו ישלם תשעה סלעים ובכל מקום שאמר משלם קרן ושני חומשים משלם ששה סלעים לפי שהעיקר אצלנו לפי דמים הוא משלם:
וקרן דמי תרומה. לשון רש"י כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק עכ"ל בפ' הזהב. דאילו שיווי התרומה. קרן וחומש דמשלם מן החולין. נמי בשווי התרומה משלם:
משלם שני חומשים. דאיסור הקדש חל על איסור תרומה מטעם המשנה ד פ"ג דמס' כריתות כמו שכתב הרמב"ם: