כשהוציא התרומה יותר מן השיעור הנזכר אומר ר' אליעזר כי הוא אפי' הוציא מעשר הזרע תרומה שהוא מותר ודינו דין התרומה כי תרומת מעשר הוא העשור ונקראת תרומה כמו שאמר (במדבר י״ח:כ״ו) והרמותם ממנו תרומת ה' וגו' ואם הוציא יותר מן המעשר יעשה אותו מותר תרומת מעשר על מעשר אחר שיש לו ויתן הכל לכהן ורבי ישמעאל אומר שהיא תרומה אפילו היתה יותר מן המעשר עד שיוציא חצי התבואה תרומה וזה למאמר השם יתברך (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך דיו לראשית שיהא כדגן ואם הוציא יותר מן המחצה אז יעשה השאר תרומת מעשר על מקום אחר והטעם שהכריחנו לומר בזה התוספת שיעשנה תרומת מעשר על מקום אחר ולא אמרנו יעשנה תרומה על מקום אחר לפי שהעיקר מה שאמרתי לך אין תורמין שלא מן המוקף ורבי עקיבא אומר כי אפי' הוציא יותר מן החצי כיון שנשאר שם חולין למאמר השם יתעלה מראשית ולא כל ראשית והלכה כרבי עקיבא:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17
יעשנה תרומת מעשר. פי' הר"ב ויתנהו ללוי וכו'. ועוד י"ל כדפי' הר"ב במשנה ג פרק ה דדמאי דמתניתין כאבא אלעזר בן גומל דסבר דישראל רשאי לתרום תרומת מעשר ע"ש ופסק כן הרמב"ם בפ"ג מה' תרומות סי' י"ב [*ופי' יעשנה לא כולה אלא אותו המותר. וכן פירש הר"ש והרמב"ם]:
[*רבי ישמעאל אומר (כו') מחלה חולין כו'. פי' הר"ב ראשית דגנך דיו לראשית וכו'. ירושלמי והא דקאמר דיו נ"ל דכלפי ר' טרפון ור"ע אומר דיו]:
וסאה לעני שיהיו ב' הסאין מע"ר ומעשר עני על ח' סאין שיאכל אח"כ מהאוצר. ואע"ג דלא היה צריך ליתן להעני רק 9/10 סאה לא הקפיד עמו ונתן לו סאה שלימה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · תְּרוּמוֹת ד׳ ה׳
א׳
ברע"ב ד"ה אחד מעשרה כו' והלוי יתן לו חולין כו'. תמוה דממ"נ אם כוונתו למ"ש הר"ש דהריבוי יפריש תחלה לשם מע"ר א"כ למה יתן לו הלוי חולין כנגדו ואם כוונתו כפשוטו (וכ"נ שהבינו התוי"ט בר"פ דלקמן ד"ה ואם) א"כ מאי קאמר תו והא כו' ולא יעשנו תרומה דכיון דכבר נטלה ממנו ת"ג איך יכול לעשותו תרומה על מק"א עי' בדבריו ברפ"א ואף לת"מ לדעתי א"י להפריש ממנו ודע דמ"ש התו"ח חילוק גירסאות בין הר"ש להרמב"ם אנכי לא אראה שום משמעות בר"ש מזה. וגם אין מקום לחלק בין מק"א לטבל זה שהופרש ממנו עתה וכציור הר"ש. ומ"ש הרע"ב עוד אבל ת"מ מפרישין שלא מה"מ וכ"מ בפי' הר"מ ק"ל הא מדרבנן מיהת בעינן מה"מ כדמוכח בגיטין (למ"ד ב') וכמש"כ התוס' שם. אמנם הרמב"ם לשיטתו בחבורו פ"ג מה"ת ה"כ שכ' ות"ח א"ת אלא מה"מ דמשמע דאין בו איסור רק ת"ח הנהיגו א"ע בכך:
