המפריש מקצת תרומה ומעשרות. כגון שהיה לו מאה סאין טבל והוציא מהן סאה תרומה ובדעתו להפריש עדיין השאר, חוזר ומוציא מאותו הכרי עצמו עד שישלים שני סאין כשיעור התרומה, דהטבל הוא שיעלה בידו ולא מה שכבר מתוקן:
נחלת הכלל
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12
המפריש מקצת תרומה ומעשרות הוא שיוציא מאותן הפירות קצת התרומה שהן חייבות בהן או קצת מן המעשרו' אמרו בכאן כי אותו הקצת אינה תרומה ולא מעשרות אבל הוא טבל כמו שהיה וכאילו לקח קצת אותן הפירות והפרישן אבל מוציא מאותו הקצת החק שהוא חייב בו ואם הפריש מקצת מעשרות יוציא ממנו המעשר שחייב לאותו קצת ואין לו להוציא על אותו קצת שהוציא תרומה ומעשרות ממקום אחר כמו שהוא מותר לעשותו בטבל כיון שזה שהוציא הוציאו לדעת שהוא מקצת תרומה ומעשרות ור"מ מתיר שיוציא עליו ממקום אחר ואין הפרש אצלו בין מוציא קצת תרומה ומעשרות או שאר הטבלים ואין הלכה כרבי מאיר:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17
רבי מאיר אומר אף מוציא הוא למקום אחר. כן הגירסא בס"א. וגירסת הספר ממקום אחר. ולפ"ז גם בדברי ת"ק גרסי' אבל לא ממקום אחר ונראה שזאת היא גירסת הרמב"ם שמפרש המפריש מקצת תרומה וכו' אינו תרומה והוא טבל אבל צריך שיוציא התרומה שעל זה שהפריש מיניה וביה. ולא יפריש עליו ממקום אחר. וכ"כ בפ' ג' מה' תרומות ופ"א מה' מעשר והראב"ד השיג עליו לפי שהוא גורס למקום אחר. ועוד הקשה שהל"ל עליה. שהתרומה ל' נקבה ומפרש למתני' כפירוש הר"ב וכ"פ הר"ש:
כ' רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל וז"ל רמ"א אף מוציא למקום וכו' כצ"ל תדע מדל"ק בקיצור ר"מ מתיר אע"כ בתרתי פליגי. לת"ק לא ממקום אחר דהו"ל כמפריש מחיוב אפטור. דמדאו' גם חטה א' פוטר' הכרי [כע"ז דע"ג]. ומכ"ש דלא למק"א דמלבד טעמא דאמרן כיון דבדאו' אין ברירה שמא יטול ממקצתו שנתקן. והוה ליה מפטור גמור אחיוב ור' מאיר לשטתיה דס"ל יש ברירה לז"ק אף למק"א. ומכל שכן ממק"א דאין חטה א' פוטר' הכרי רק מדעתו. מה שאין כן הכא היה כוונתו להוסיף:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · תְּרוּמוֹת ד׳ א׳
א׳
מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למק"א. פתח בתרומה ומעשרות וסיים בתרומה לבדה ונ"ל דאה"נ דמעשרות מודה ת"ק דמוציא אף למק"א דהואיל דיש להם שיעור מה"ת כל של"ת כשיעור הוי טבל גמור משא"כ בתרומה דמה"ת חטה אחת פוטרת ואף דדעתו היתה להוסיף עוד (ע' לקמן מ"ג עלה בידו מס"א כו') מ"מ רבנן גזרו משום דנראה כמו מהפטור עה"ח ורמ"א אף כו' תו"מ ר"ל דשוו להדדי וכמו דמעשרין כן תורמין ובמש"כ מיושב מה שגמגם בזה בתור"ע דמה"ת כולו טבל גמור כיון דדעתו להוסיף הגע עצמך אם יש לו כרי גדול הכי יצטרך להרים התרומה בב"א ומש"כ עוד התינח אם מפריש עוד ב"ס כו' ואני אוסיף עוד התינח אם מפריש על הסאה הב' על המעשרות הנצרכות:
