רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12תבלין אסורין. ענינו שיהיו אותם התבלין תרומה הקדש או ערלה או כלאי הכרם וחלמון הוא אודם הביצה:
נחלת הכלל
תְּרוּמוֹת י׳ · י״ב
בֵּיצָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בִּתְבָלִין אֲסוּרִין, אֲפִלּוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ. מֵי שְׁלָקוֹת וּמֵי כְבָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה, אֲסוּרִים לְזָרִים:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה תְּרוּמוֹת י׳ י״ב, מתוך מסכת תְּרוּמוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
תפארת ישראל - יכין · תְּרוּמוֹת י׳ י״ב
א׳
מותרין דנטל"פ מותר. אף דבכה"ג משביח ולבסוף פוגם כמבואר בירושל'. ולא קיי"ל כן [י"ד קיג]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913