תָּמִיד ג׳ · ב׳

בואו והפיסו ר"ל הטילו גורל, כמפורש פ"ב דיומא:

אולם בציור של בית המקדש שבסוף מדות בש"ס. וכ"כ בציור ביהמ"ק של רתוי"ט במשניות סוף מדות, נראה שהיה הבית מטבחיים מוקף מחיצות ושער, סביב להעמודי ננסין שתולין בהן, והטבעות שמכניסין בהן צואר הבהמה היה מבחוץ, בין הבית מטבחיים למזבח. והנה מה שציירו הטבעות מחוץ לבית המטבחיים. נ"ל דיפה ציירו כן, דהרי בעינן ושחט אותו על ירך המזבח. ואם יהיה מחיצת בית המטבחיים מפסיק בין מקום השחיטה למזבח, א"כ לא ישחטנה על ירך המזבח. כדקאמרינן כה"ג בש"ס (זבחי' דנ"ט א'), דמה"ט משוך הכיור מבין המזבח לפתח ההיכל. ותו הרי מה"ט אמרי' [זבחים נ"ו א'] דאין שוחטין קדשים קלין בלשכות הפתוחות לקודש, מדכתיב לפני אהל מועד, למעוטי צדי צדדים כמ"ש רש"י, א"כ ה"נ טבעות. ולהכי על כרחך צ"ל שהטבעות לא היו תוך היקף מחיצה [ועמ"ש מדות פ"ג סי' נ"ב]. מיהו תמהני דא"כ למה יכניסו להתמיד קודם שחיטה לבית המטבחיים, והרי הטבעות לשחטו בהן בחוץ היו. ותו מנ"ל הא שהיו שם כלל מחיצות. ואדרבה מש"ס [יומא דט"ז ב'] דקחשיב כל רוחב העזרה לעומת המזבח. לא הזכיר המחיצות או רוחב בית המטבחיים בכלל. וגם במשנתינו אמרי' על המטבחיים, ועליו שמונה עמודים ננסין, ואי נימא שהיו מחיצות סביב לבית המטבחיים, הול"ל והיו בתוכו שמונה וכו'. לכן נ"ל שלא היה שם מחיצות ושער כלל, רק כל אותו מקום שהיו עליו הטבעות והשולחנות והעמודים נקרא בית המטבחיים, כמו בית הפרס (פי"ג דאהלות), ובית רובע (פאה פ"ג). בית צואר (שבת דמ"ח), בית כור (ב"ב פ"ז מ"א), דבכולם פירושם מקום שיש שם אותו דבר שמזכיר. ובזה מתורץ קו' תוס' לרש"י [סוכה דל"ו ב' ד"ה בשבת] דבעי לאכיחי דבית הכסא משמע דמוקף מחיצות, והרי קמן דכמה דברים וקראו בית אף שאינן מוקפין מחיצות.