תָּמִיד ב׳ · א׳

ראוהו אחיו. לאותו שתרם את המזבח:

ראוהו אחיו שירד והם רצו ובאו מהרו כו'. מגריפות שם ידוע: וצינורות שפודין (מעלין): סולקין שעושין כמין כרי. ומה שאמר בסובב על הכבש ענינו ועל הכבש כנגד הסובב וכשנצייר הכבש והמזבח יתבאר לך איך הוא הסובב וזולתו:

[*שירד. פי' הר"ב ונתן את הגחלים במזרחו. ר"ל של כבש. והמגיה בל' הר"ב של כבש לא הפסיד:

וקדשו כו'. פירש הר"ב כדי לעבוד עבודה. ולשון המפרש הואיל [ורצו] לקדש ידיהם ורגליהם לצורך עבודה רשאים ללכת בין האולם למזבח].

נטלו את המגרפות. יעים להסיר את הדשן ולפנותו לתפוח [כבמתני' דלקמן]. ואת הצנורות. מזלגות להסיר את האברים. לשון המפרש:

ועלו לראש המזבח. וקודם תרומת הדשן לא היו יכולים לעשות לפי שצריך להרים תרומת הדשן קודם שיפנו את הדשן לתפוח. לשון המפרש: [*הפדרים. החלבים. המפרש. וכולם נקראו כן ע"ש הסדר שבכתוב]:

סונקין. פי' הר"ב מסלקין וכו' וכן כגדי מסנקן כו' והיה יכול להביא לו חבר מן המשנה המסנק את הטיט בפ"ב דמקואות:

סודרין אותם וכו'. כדי שלא יפסלו בלינה שאין יכולין להקטירן עד למחר [לאחר] שיקטירו אברי תמיד. ואם לא סודרן על המזבח היו נפסלים בלינה ואמרי' בזבחים בפרק המזבח [דף פ"ז] דאין לינה במזבח. וכבש הרי הוא כמזבח לכל דבר. ולאחר שיסדרו את המערכות יחזרו את האברים על המערכה ויציתו בה האור. לשון המפרש [*ועיין במשנה ד']:

בסובב על הכבש. עמ"ש במ"ג פ"ה דזבחים ובמ"ג פ"ו [שם]: