תַּעֲנִית ג׳ · ו׳

מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה תַּעֲנִית ג׳ ו׳, מתוך מסכת תַּעֲנִית שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

כמלא פי תנור. פי' הר"ב תבואה כו' בגמ' ועדיין תיבעי לך ככסויא דתנורא או דלמא כי דרא דרפתא שורות לחם הדבקים בפומא דתנורא זה אצל זה אי נמי זה למעלה מזה תיקו:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · תַּעֲנִית ג׳ ו׳

א׳
אבל לא ירדו לאילן שירדו בנחת דאז מועיל לעשבים ולא לאילנות, שמלבלבין כבר השתא ויתיבשו:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913