תַּעֲנִית א׳ · ה׳

הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלשׁ תַּעֲנִיוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחֲשֵׁכָה, וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה תַּעֲנִית א׳ ה׳, מתוך מסכת תַּעֲנִית שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

הגיע ר"ח כסליו ולא ירדו גשמים כו':בכל מקום שאומר לך אוכלין משחשיכה מותר לאכול עד שיעלה עמוד השחר אלא אם ישן לפי שאין מותר לאכול ולשתות אחר שישן בשום פנים באי זה תענית שיהיה:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

הגיע ר"ח כסלו וכו'. אע"ג דזמן רביעה האפילה היא בי"ז במרחשון כמ"ש לעיל. אשכחן ר' יוסי דפליג בגמ' שכתבתי לעיל. וס"ל שהיא בר"ח כסלו הלכך לר"מ אפילו במיעוט השני' אינה מתאחרת יותר ולפיכך ראוי שיהיו ב"ד גוזרין תענית. כ"כ הר"ן. ומיהו ברפ"ח דפיאה. ובמ"ו פ"י דשביעית. ומ"הפ"ח דנדרים. מפרש הר"ב כר' יוסי דבינונית בכ"ג במרחשון. וטעמא דהל' כמותו כדאפסיק בגמ'. וכמו שהאריך בזה הר"ן. ומתני' דהכא כר"י דהל' כמותו. אבל לקמן רפ"ג נסיב לה נמי הר"ב כר"מ. ודע דבפי' זמן רביעה דר"ח כסלו כפי מהשפי' הר"ב וכן הרמב"ם ברפ"ח דפיאה ופ"ח דנדרים מ"ג. קאי ארביעה שניה. ובה יש ג' זמנים. וכבר כתב בזה בכ"מ פ"א מהל' מתנות עניים:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · תַּעֲנִית א׳ ה׳

א׳
אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו ר"ל לא אמרתי שיתפלל על הגשמים בחג לומר ותן טל ומטר רק אמרתי שיזכיר אז שיש כח ביד ה' להוריד גשמים, משום דאז זמן גשמים:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · תַּעֲנִית א׳ ה׳

א׳
בתוי"ט ד"ה הגיע ר"ח כו' שכתב ומתני' דהכא כר' יוסי דהלכה כמותו. ותימה דלדידיה בר"ח כסליו לא התחילו להתענות אלא היחידים כדאמר בעצמו לעיל בגמ' (ו') וכן פירש"י שם דמתני' כר"מ וכ"ה בירושלמי:
נחלת הכלל · Vilna Edition