סֻכָּה א׳ · ט׳

הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים. הִרְחִיק אֶת הַסִּכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה סֻכָּה א׳ ט׳, מתוך מסכת סֻכָּה שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

המשלשל דפנות מלמעלה למטה כו':הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה:גובה הסוכה אין ראוי שיהיה פחות מי' טפחים כמו שזכרנו ור' יוסי סובר כי מחיצה תלויה מתרת ולפיכך אומר כי כשהדופן הוא לבוד בגג ויש בו ד' טפחים אפי' יהיה בינו ובין הארץ יותר מג' טפחים שהוא כשר. ואין הלכה כר' יוסי:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

[*שלשה טפחים פסולה. [כתב הר"ב] היינו שעור שיזדקר כו'. פירש"י בפ' כיצד הרגל ד' כ"א זקירה קפיצה]:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · סֻכָּה א׳ ט׳

א׳
ובית הלל מכשירין ומכל מקום נכון שיחדש בהסכך טפח על טפח במקום אחד, או כל דהו ע"פ כל אורכה או רחבה. וה"ה בעשאה סתם תוך ל' צריך חדוש. [וללבוש בכה"ג א"צ חדוש]. מיהו בעשאה בפירוש לשם חג אפילו מתחלת השנה א"צ חדוש. ובעשאה בפירוש שלא לשם מצוה, רק לצל בעלמא, ג"כ סגי בחידוש [ועי' משבצות שם סק"ג]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913