רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12תיקון דברי זאת המשנה מוכר לנכרים בארץ יתר מיכן ולישראל בחוצה לארץ ולא נהיה חוששין שמא ימכור הנכרי לישראל או יקנה ישראל חוצה לארץ וילך לארץ ישראל שהעיקר בידינו אחזוקי באיסורא לא מחזקינן:
נחלת הכלל
שְׁבִיעִית ה׳ · ז׳
הַיּוֹצֵר, מוֹכֵר חֲמִשָּׁה כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִן הַהֶפְקֵר. וְאִם הֵבִיא יוֹתֵר מִכָּאן, מֻתָּר. וּמוֹכֵר לְנָכְרִים בָּאָרֶץ, וּלְיִּשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה שְׁבִיעִית ה׳ ז׳, מתוך מסכת שְׁבִיעִית שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17[*ואם הביא יותר מכאן מותר. לשון הפי' שהזכרתי. מותר למכור לו כלים לפי מה שהביא ולא נחשדוהו שמא הביא מן המשומר באוצר עכ"ל. ואני תמה על הרמב"ם שהשמיט לבבא זו בפ"ח מהלכות שמטה]:
ומוכר לנכרים וכו'. לשון הרמב"ם תיקון דברי זאת המשנה מוכר לנכרים בארץ יתר מכן ולישראל בח"ל:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · שְׁבִיעִית ה׳ ז׳
א׳
וטומנו במקום דריסת אדם שלא יצמח:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · שְׁבִיעִית ה׳ ז׳
א׳
בתוי"ט ד"ה ואם הביא יותר כו'. תמה על הרמב"ם שהשמיט לבבא זו. ונעלם מכ"ת שהביאה בפ"ד הכ"ד לכוונה אחרת ע"ש:
נחלת הכלל · Vilna Edition