ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15אלא בשדה לבן. שעתיד לזרעה אחר החרישה וצריך שתהא רוב ליחה קיימת אין חורשים אלא עד הפסח:
נחלת הכלל
שְׁבִיעִית ב׳ · ה׳
סָכִין אֶת הַפַּגִּים וּמְנַקְּבִים אוֹתָם, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית, וְשֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין אוֹתָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ, אֵינָן סָכִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לָסוּךְ, סָכִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בָּאִילָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה שְׁבִיעִית ב׳ ה׳, מתוך מסכת שְׁבִיעִית שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12סכין. מושחין בשמן למהר בישולן:
ומנקבין עושין בתאנים נקבים וכן מנהג התאנים בקצת מקומות אצלנו שאינן מתבשלין עד ימשחו בשמן עץ דק ונוקבין בו מקצת כל תאנה מהם והלכה כרבי יהודה ולא כר' שמעון:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17הפגים.עיין בפי' הר"ב משנה ז פ"ד:
פגי ערב שביעית. כתב הר"ב פירות שאין מתבשלים עד תשרי כו'. כלומר שאין דרכן להתבשל עד תשרי וכן כתב הר"ש בהדיא:
רבי שמעון מתיר באילן וכו'. כתב הר"ב לעשות בו מלאכה במוצאי שביעית. ל' הר"ש כל עבודות הצריכות לאילן כדתניא בת"כ *) שבת שבתון [יהיה לארץ] (ויקרא כה) כיון שיצאת שביעית אע"פ שפירותיה שמיטה מותר אתה לעשות מלאכה בגופו של אילן [אבל] פירותיו אסורין עד ט"ו בשבט:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · שְׁבִיעִית ב׳ ה׳
א׳
אלא בשדה הלבן עד הפסח דמדזורעה אחר חרישה. צריך לחלוח רב. מש"ה אחר פסח תו לא נראה כרוצה לזרעה מיד. רק יחשבו הרואים שחרש' לשביעית:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913