ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15סנבוטין. תלויין בטוטפת ובאין על הצדעים עד הלחיים. עניות עושות אותן של מיני צבעונין, עשירות עושות אותן של כסף ושל זהב. ומתוך שחשובין הן חיישינן דלמא שלפא ומחוייא לחברתה:
נחלת הכלל
שַׁבָּת ו׳ · ד׳
לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרֹמַח. וְאִם יָצָא, חַיָּב חַטָּאת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן אֶלָּא לִגְנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב) וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. בִּירִית, טְהוֹרָה, וְיוֹצְאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. כְּבָלִים, טְמֵאִין, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶם בְּשַׁבָּת:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה שַׁבָּת ו׳ ד׳, מתוך מסכת שַׁבָּת שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12לא יצא האיש בסייף ולא בקשת כו': תריס הוא המגן: ואלה גנה מעץ ואין בין המגן והאלה אלא שהמגן תבניתו כמו משולש ואלה תבניתו עגולה ושניהם מעץ: בירית אצעדה בשוק: כבלים עכסין בצורת האצעדה והיו מטילין ביניהם שלשלאות והיו מתקשטים באלו הכבלים הבתולות כדי שלא יפסעו פסיעה גסה ויגיע להן היזק בבתוליהן: ומה שאמר טהורים וטמאים אינו נכלל בדיני השבת אבל אמר זה מפני שהזכיר בכאן כבלים והודיענו דין אחר והוא כי העכסין אינן מקבלין טומאה לפי שאינן מכלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו והכבלים מקבלין טומאה לפי שהם מכלל הכלים שיש להם שם מיוחד ועוד יתבארו אלו העקרים במסכת כלים. ופירוש תכשיטיה עדיה וחליה: וגנאי פירושו לפי מקומו והוא הפך השבח כלומר רוע וכיעור. והלכה כחכמים:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17ולא באלה. עיין בפירוש הר"ב בפי"ו ממסכת כלים:
וחכמים אומרים אינו אלא לגנאי שנא' וכו'. חכמים היינו תנא קמא ולא באו אלא לפ' הטעם:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · שַׁבָּת ו׳ ד׳
א׳
ולא תטבול בהן עד שתרפם שתעשם רפויין קצת. שלא יחצצו בין מי הטבילה לגוף:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · שַׁבָּת ו׳ ד׳
א׳
בירית טהורה ויוצאין בה בשבת. הן לפי סדר המשנה בזה הפרק. מ"א מפרשת דברים שלא תצא אשה בהם לכתחלה וא"י א"ח חטאת. מ"ב כיו"ב באיש. מ"ג דבאשה חייבת חטאת. מ"ד כיו"ב באיש. ומן מ"ה עד סוף הפרק דברים שיוצאין בהם לכתחלה באשה ובאיש. ולכן תימה על סדרו בבא זו דבירית שיוצאין בה לכתחלה. במשנה זו. הלא מקומה הנאות לה במשנה שאח"ז. וי"ל:
נחלת הכלל · Vilna Edition