רֹאשׁ הַשָּׁנָה ד׳ · ו׳

אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות כו': אין מזכירין זכרון מלכות דשופר של פורענות כו': אלו העשרה ועשרה ר"ל בהם ג' פסוקים מן התורה ג' מן הכתובים שלשה מן הנביאים וא' מן התורה משלים בו ור' יוחנן בן נורי אומר אם אמר אחד מן התורה ואחד מן הכתובים ואחד מן הנביאים יצא. ושיעור מאמר ר' יוסי האמור בכאן כפי מה שנראה מדעתו כך הוא כשם שיצא ידי חובתו אם השלים בתורה כך אם השלים בנביא יצא.

וזכרון ושופר ומלכות של פורענות כמו שאמר ויזכור כי בשר המה וגו' [תהלים עח] תקעו שופר בגבעה [הושע ה] אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה וגו' [יחזקאל כ] וכמו כן זכרון יחיד כמו זכרה לי אלהי לטובה [נחמיה יג] אין מוציאין מידי חובה. והלכה כר' יוחנן בן נורי וכר' יוסי:

אין פוחתין מעשרה מלכיות כו'. מפרשינן בגמרא כנגד עשרה הילולים דהללו אל בקדשו. דכתיב בהו (תהילים ק״נ:ג׳) הללוהו בתקע שופר. אי נמי כנגד י' הדברות פירש"י דכתיב בהו נמי שופר. אי נמי כנגד י' מאמרות שבהן נברא העולם. כדתנן ריש פ"ה דמס' אבות. ופירש"י שהעולם נברא בר"ה:

מעשרה מלכיות. פי' הר"ב ג' משל תורה וג' משל כתובים וכו' כדתני סיפא מתחיל בתורה ומשלים בנביא. ור' יוחנן נמי בהא לא פליג ואע"ג דבכל מקום אמרינן תורה ונביאים וכתובים וכדלקמן בסמוך. פי' בתוס' די"ל מכום דקראי. דתילים משלי איוב קדמו לנביאים והר"ן אע"פ שבכאן מפרש משום דאחר שהתחיל בתורה. דהתחלה מעליא היא חזר להתחיל בכתובים. כדי שיהא מעלה בקדשים. ברפ"ג דמגילה נראה שחזר בו:

אם אמר שלש שלש. מפרש בגמרא כנגד תורה נביאים וכתובים. ואמרי לה כנגד כהנים לוים וישראלים:

אין מזכירין זכרון מלכות כו'. הקדים זכרון למלכות שהוא נופל על ל' מזכירין ובסדר המשנה שבגמרא גרס מלכות זכרון ושופר: