רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12נטמא הבשר והחלב קיים אינו זורק כו': כבר ידעת כי קרבן פסח לא בא אלא לאכילה ולפיכך אם נטמא הבשר אינו זורק את הדם כי לא נסמוך אלא על אכילת בשר:
נחלת הכלל
נִטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם, אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבַמֻּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם:
הטקסט מוצג עם ניקוד
נטמא הבשר והחלב קיים אינו זורק כו': כבר ידעת כי קרבן פסח לא בא אלא לאכילה ולפיכך אם נטמא הבשר אינו זורק את הדם כי לא נסמוך אלא על אכילת בשר:
ובמוקדשין אינו כן. [*פי' הר"ב שאפילו נטמא וכו' וכל זה נשנה במשנה ולא פי' כלום אבל רש"י מסיים שהדם מתיר אמורים למזבח ולכן נ"ל שיש כאן השמטת ידי סופר] עיין במשנה ד' פ"ג דמנחות: