מֵי קַרְמְיוֹן וּמֵי פוּגָה, פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵי בִצִּים. מֵי הַיַּרְדֵּן וּמֵי יַרְמוּךְ, פְּסוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵי תַעֲרֹבוֹת. וְאֵלוּ הֵן מֵי תַעֲרֹבוֹת, אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל, שֶׁנִּתְעָרְבוּ. שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִין. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל:
הטקסט מוצג עם ניקוד
מי קרמיון ופיגה וירמוך שם נהרות בא"י. מי ביצים מימות ההטפחה מאמרו בצותיו וגביו: שניהן כשרים. ונתערבו כמו שהיה מתערב מזה המעיין עם מי מעיין אחר אשר כל אחד מהן מהמימות כשירין ר' יהודה פוסל המעורב מהן יחד לקדש מעט מי חטאת ואין הלכה כר' יהודה:
מפני שהם מי ביצים. פי' הר"ב דאיכא חציצה כו' וכ"כ הר"ש גם רש"י והתוס' דסנהדרין פ"ק ד' ה' אבל התוס' דב"ב פ"ה ד' ע"ד כתבו עוד דלפי שמי ביצים מתערבים בהם. פסולים למי חטאת לפי שאינן רדופין מחמת שנתערבין באגמים. ואין חיותן חיות גמור ע"כ ולישנא דגמ' פ"ח דסנהדרין דייקא הכי דקאמרינן עלה דמתני' לענין מי חטאת מים חיים בעינן ולפירוש האחר הל"ל חיים אל כלי בעינן:
