אֹהָלוֹת ט׳ · ח׳

בבית ר"ל ואם הטומאה בבית:

מיהו אי"ל דמתניתין מיירי ביש תחת הכוורת אויר טפח. כמו שהחליט ר' תוי"ט בשם מהר"ם. דאחמ"כ רבותינו א"א לומר כן. דא"כ בטומאה בתוכה דאמרינן דהבית טהור. ובטומאה בבית אמרינן דתוכה טמא. ואמאי והרי איפכא מבעיא ליה. דכשהטומאה בתוכה אף דמדמחזקת מ"ס חוצצת מלהכניס הטומאה לתוכה. עכ"פ אינה חוצצת מלהוציא הטומאה לחוצה לה (וכלעיל סימן ה'). וכ"כ בטומאה בבית אמאי תוכה טמא. הרי אע"ג דאויר טע"ט שתחתיה מעורב עם אויר שבבית עכ"פ הכוורת המחולחלת שאמק"ט חוצצת עכ"פ על מה שבתוכה אפילו אם היתה הטומאה רצוצה תחתיה ממש (וכמשנה א') מכ"ש כשרק התפשטה הטומאה מהבית לתחת הכוורת דנימא דמציל דופנה על תוכה שלא תבקע הטומאה מתחתיה לתוכה. ואת"ל דהכא שאני ממשנה א'. דהכא פיה פתוח למעלה. ובקעה טומאה שתחתיה לאויר פחות מטפח שבין פיה למשקוף. דאף שאין בו טפח. הרי גם במשנה א' כשהטומאה ע"ג אין תחת הכוורת פ"ט. ואפ"ה בקעה הטומאה לאויר פחות מטפח ההוא. וה"נ הול"ל כשהטומאה באויר טפח תחתיה. תבקע הטומאה לאויר פחות מטפח שבין פיה למשקוף. ומדמעורב אויר ההוא עם אויר תוכה שפיר נטמא ג"כ כל תוכה. וכן הראה פנים לזאת הסברא רתוי"ט בשם מהר"ם. במחכ"ר גם הא לא דמי כעוכלא לדני. דהתם אין כאן סיועת דפנות אהלים להאויר פחות מטפח שתחת הכוורת ולא הו"ל כסתום. אבל הכא מדאין שפת הכוורת הפתוח מרוחק מהמשקוף אויר טפח ניצל האויר ההוא. דהרי אפילו כ"ח שעומד באהל המת שאויר טמא מקיפו מכל צד. וכשאין בין שפת פיה לתקרה ניצל אויר ההוא. וגם אויר שבתוך הכ"ח ניצל (וכמ"ש בס"ד במחצצים בדיני כ"ח סימן ג'. ועי' פ"ה מ"ז). ואפילו נימא כרתוי"ט בשם מהר"ם דמוקי לה הכא בשלימ'. וא"כ כשהטומאה בבית שפיר תוכה טמא. דהרי כלי שלימה אינה חוצצת כלל. ואע"ג דלרתוי"ט ולדעימיה כל פרקן בממ"ס מיירי. ואפ"ה כשפיה פתוח למעלה אינה חוצצת (וכמשנה י"ד). עכ"פ הכא לא מחשב כפיה פתוח. אלא אדרבה מדאינה מרוחקת מהמשקוף טפח כמדובקת וסתומה במשקוף חשבינן לה. ותו דעכ"פ ברישא כשהטומאה בתוכה אמאי הבית טהור. אע"כ דבאין תחתיה טפח מיירי וכדאמרן: