אֹהָלוֹת ט׳ · ו׳

תוכה ר"ל וכל שבתוכה אפי' נגד הטומאה:

מיהו כ"ז להרמב"ם שהביאו רתוי"ט (פ"י דכלים מ"א ד"ה וכלי עץ) דהא דקתני התם דכלים טהורים צריך צמ"פ היינו בנסר שמכסה פה כ"ח. אבל כלי עץ שממ"ס א"צ צמ"פ. אבל למהר"ם שהביאו רתוי"ט (לעיל פ"ד מ"א ד"ה טומאה) דהך דרפ"י דכלים דכלי עץ טהורים צריך צמ"פ היינו בכלי ממ"ס שמכסה פה כלי שממ"ס. ורק בשכלי הממ"ס המכוסה בנסר או בדלתו א"צ צמ"פ. א"כ הכא גם בשב' הפיות פונות זל"ז צריך שיהיה שולי עליונה. סמוך לתקרה פחות מטפח. ובין כך או כך נצולים בדפנות אהלים. אמנם ק"ל בשלמא עליונה שפיה אינה רחוקה מהתקרה טפח שפיר נצולת בדפנות אהלים וא"צ צמ"פ (כפ"ה מ"ו וז') אלא תחתונה שנצלת רק ע"י שמכוסה משולי עליונה. ואינה נוגעת בהתקרה היאך תציל על שבתוכה בלי צמ"פ. וכ"ש דקשיא מאד להגאון רב"א זצוק"ל ולדעימיה דפירשו דכולה פרקן מיירי באינו מחזיק מ"ס ק'. דאף דלא נוקי להך בבא בשלימ' ודלא כרתוי"ט (בד"ה היתה) אלא נוקי לה במחולחלת דלרב"א חשיב' כאין לה ב"ק ואמק"ט. עכ"פ מי עדיף מכלי גללים. וכדומה שג"כ אמק"ט. ואפ"ה צריך צמ"פ באהל המת (וכרמב"ם פכ"א מטו"מ). ואי"ל כיון דמכוסה התחתון בכלי מחולחלת. לא גרע מנסר או סרידא שאין לה גפיים שכסה בה פה כלי שממ"ס שמציל על תוכה (כפ"ה מ"ו וערתוי"ט פ"ד מ"א ד"ה טומאה) ליתא. דזה דוקא בשכסה בהן כלי הבא במדה שהיא כאהל דסגי ליה בסתימה בעלמא. אבל הכא במחולחלת שאע"ג שאמק"ט. עכ"פ כלי היא וצריכה צמ"פ. וי"ל דאע"ג דכלי גללים וכדומה אע"ג דאמק"ט. אפ"ה אמצ"ל על שבתוכן רק בצמ"פ וכדאמרן. זהו רק בכלי שיש לה ב"ק. אבל הכא שגם הכלי התחתון המחולחל אינה ב"ק. וכ"ש כשהכוורת פחותה שאינה כלי כלל. וכיון שגם הכלי עליון כך הוא. הו"ל הטהרות שבין חללם כמונח טמון בין נסרים פשוטים. שמצילין על מה שביניהן. וכמ"ש רתוי"ט בשם מהר"ם (לעיל מ"ג ד"ה כנגדו) דמה"ט שם אין בוקע לתוכו. מדהו"ל כטמון בין ב' נסרים שמגיעין עד התקרה שמצילין על תוכן כשהן באהל המת. מדלא גרע מבית שטמון בתבן שבתוכו טהרות. וטומאה בבית. דאז אם אין בין התבן להתקרה טפח ובמקום הטהרות יש טע"ט הטהרות טהורות (כפט"ו מ"ו). אמנם ק"ל אמאי דתנינן בתוספתא (פ"י) והביאה הר"ש בפרקן דאפילו קדירות של חרס שעומדות זו ע"ג זו באהל המת עד שמי קורה. מצילין על מה שבתוכן. ותמהני האיך סגי לתחתונה או לעליונה רווח פחות מטפח בפיה. והרי התורה הצריכה צמ"פ לסתימתה בפירוש. ואע"ג דבקדירה נגד ארובה מצלת על שבתוכה בלי צמ"פ (פ"ה מ"ב). התם אין תקרת אהל המת למעלה מהקדירה. משא"כ הכא. ותו הא תינח עליונה שסמוכה למעזיבה. הו"ל כדפנות אהלים דהלממ"ס דמצלת אבל תחתונה הרי אינה מכוסה רק בשולי עליונה בלא צמ"פ. ואת"ל דגם בזו יש הלממ"ס. דדוקא כ"ח יחידי צריך צמ"פ. אבל במכוסים זב"ז. וא' מהן מכוסה בדפנות אהלים מהני דפנות אהלים לשניהן. עכ"פ ק' דהרי הרמב"ם שפתיו ברור מללו (פכ"ג מטו"מ) דלכ"ח אפילו יחידי לא מהני דפנות אהלים ורק במדובק הכ"ח לדפנות אהלים בצמ"פ מהני. א"כ הכא שהעליונה רחוקה פחות מטפח מהמעזיבה אינה נצלת. ומכ"ש שהקדירות התחתונות אינן נצולות בסתימה זו. ונ"ל דמכאן מוכח כדברינו (לעיל ספ"ה במחצצים סימן ב'). דדוקא דופן אינו מציל לכ"ח בלי צמ"פ. משא"כ במדובק בתקרה מהני לעליון וגם לכל הסמוכים תחתיו גם בלי צמ"פ. והכא כיון דמרוחק העליון מהמעזיבה רק פחות מטפח. להכי כמדובק במעזיבה דמי ומצילין הוא וכל הסתומים עמו על שבתוכן גם בלי צמ"פ: