ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15וכנגד הטומאה טמא. שהזית נמשך לכאן ולכאן:
נחלת הכלל
אֹהָלוֹת י׳ · ה׳
אֵין בָּאֲרֻבּוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, נָתַן בֵּין דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, אֵין טָמֵא אֶלָּא הַתַּחְתּוֹן. הַטֻּמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, הַכֹּל טָמֵא. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתּוֹן:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה אֹהָלוֹת י׳ ה׳, מתוך מסכת אֹהָלוֹת שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12זה כולו מבואר ממה שקדם ביאורו כאשר הבנת השרש והוא שאין טומאה נכנסת לאהל ולא יוצאה ממנו אלא בפותח טפח:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17הכל טמא. וכר' מאיר דמטמא בנתן רגלו למעלה. כדתנן לעיל. הר"ש. ואינו מוכרח דאפשר לומר דהכא מיירי כשקדמה הטומאה. ולישנא דמתניתין נמי הכי משמע. הטומאה כנגד ארובות נתן וכו'. דמשמע שהטומאה כבר היא שם קודם שנתן כו':
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · אֹהָלוֹת י׳ ה׳
א׳
הטומאה בין בבית ובין כנגד ארובה ר"ל שמונחת כאן או כאן:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · אֹהָלוֹת י׳ ה׳
א׳
וא"ת א"כ למה לא נקט תנא הכא בין בין כברישא. דהיינו שנתן כלי שאמק"ט בארובה התחתון ובעליון. וכלעיל סימן כ"ח. דהרי לפי דברינו דינו שוה לאילו נתנו גם בארובה א' כברישא. י"ל דה"ט משום דא"כ לא הוה מצי תו למנקט ממנו ולמטה וכו'. דהרי בכה"ג לא ידעינן על איזה מב' סתימות הארובה קאי מלת ממנו. וטפי הוה שייך למתני אז. אין טמא אלא תחתון וכדקתני במשנה ה'. והרי גם אי הוה נקט הך לישנא. לא יהיה הדין אמת כשהניחו בעליון ולא בתחתון דהרי בכה"ג לא לבד החדר התחתון טמא אלא גם העלייה. והרי לישנא דבין בין משמע גם בשהניחו רק בעליון וכלעיל סימן כ"ח. להכי נקט תנא סתמא כדי שיהיה הלשון מסודר על אפניו:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913