נִדָּה ג׳ · א׳

הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאָה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה נִדָּה ג׳ א׳, מתוך מסכת נִדָּה שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

המפלת. אם יש עמה דם טמאה. נדה:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

חתיכה אם יש עמה כו': סבת מחלוקת רבי יהודה ותנא קמא שרבי יהודה אומר שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם מעת שיצא מהרחם דבר אי אפשר מבלי שיצא דם בהכרח ולמיעוט שיעורו לא יתראה ות"ק אמר אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ולכן הפילה חתיכה איזה מראה שתהיה ולא יהיה עמה דם הנה היא טהורה ואפילו שסענו אותה חתיכה ומצאנו בה דם אינה טמאה לפי שהוא דם חתיכה לא דם נדה אם הפילה חתיכה ושסעוה ונמצא בה עצם הנה היא טמאה לידה ואין הלכה כר' יהודה:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

אם יש עמה דם [טמאה]. עמה אין. בתוכה לא לפי שהוא דם חתיכה לא דם נדה. הרמב"ם כמ"ד הכי בגמרא ועיין מ"ש במ"ג פ"ח:

ואם לאו טהורה. כתב הר"ב דסבר ת"ק אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. כלומר פתיחת הקבר דלאו לידה היא. דאי לידה הויא. בלא דם נמי טמאה. דכתיב [ויקרא יב] כימי נדת דותה תטמא. רש"י:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · נִדָּה ג׳ א׳

א׳
אם יש עמה דם טמאה נדה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · נִדָּה ג׳ א׳

א׳
במשנה המפלת כמין קליפה כו'. הא דלא תני הכא אם יש עמהם דם טמאה. חדא דלא שכיחא כ"כ כמש"כ התוס' לקמן (כב ב') בד"ה לפלוג ע"ש. שנית דכיון דאם לא נימוחו תלינן במכה או בשומא כמו שאמרו הרופאים במעשה דראב"צ (שם). לכן גם הדם שעמהם תלינן בהו. וצ"ע לדינא. והא דלא תני בבבא שלאחריה גבי דגים כו' תטיל למים כו'. משום דבהו אמרי' דבריה הוו כעין ולד. וכמו שאריו"ח לקמן (כב ב') אבל בריה לא הוי. וכמו בחתיכה שכתב רש"י לקמן בד"ה בלא דם דחתיכה לאו דם הוא אלא בשר. ועי' בתד"ה אלא:
נחלת הכלל · Vilna Edition