נְגָעִים י׳ · ד׳

שֵׂעָר צָהֹב שֶׁקָּדַם אֶת הַנֶּתֶק, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, לֹא מְטַמֵּא וְלֹא מַצִּיל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק, הֲרֵי הוּא סִימַן טָהֳרָה בַנָּתֶק:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה נְגָעִים י׳ ד׳, מתוך מסכת נְגָעִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

אפילו ארוך. שאין משמעות דק אלא רקיק:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כבר קדם לך דעת רבי מאיר שהוא יסבור בשער צהוב שקדם שהוא אינו סימן טומאה והוא יאמר בכאן שכל מה שאינו סימן טומאה הנה הוא יציל ויהיה דינו דין שער (צהוב) וכבר אמרנו שהלכה כרבי יהודה.

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

רבי יהודה מטמא. פי' הר"ב כדתנן לעיל דר' יהודה מטמא הפוך ולא הפוך. והדר תני הכי אגב שאר תנאי הר"ש *[ומ"ש הר"ב ולעיל פסקינן דהלכה כר"י. וכ"כ הרמב"ם. וטעמא דלעיל ר"ש ור"י דהלכה כרבי יהודה וקשה דאדרבה דאדהכא דנשנית אחר הא דלעיל אית למיזל ולמפסק כתנא קמא. וכך כתב מהר"ס במשנה דלקמן. ומיהו לפי מה שמקיים מהר"ם גירסת הספר דגרס לקמן בתחלה מסתם סתם לן תנא לקמן כר"י. אלא דהר"ב ל"ג התם בתחלה. ואף הרמב"ם בחבורו מהלכות טומאת צרעת שם לא העתיק בתחלה. א"כ אין כאן סתם כר' יהודה. ואף מהר"ם אע"פ שמפרש כר"י ס"ל דהלכה כת"ק דהכא. וצריך לי עיון]:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · נְגָעִים י׳ ד׳

א׳
דק ובפשיון דכשנראה בו זה או זה בסוף שבוע א' או ב' או לאחר הפטור. ושער צהוב אפילו כשנראה בו בתחלה, יחליטנו הכהן:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · נְגָעִים י׳ ד׳

א׳
ואפי' לפמ"ש לעיל [פ"ד סי' פ"א] דשער לבן שנולד עם הבהרת יחד טמא. ואילה"ק כיון דר"ש יליף שע"צ בק"ו מש"ל א"כ מ"ש בש"ל שנולד עם בהרת יחד כ"ע מודו שהוא טמא. ובש"צ שנולד עם הנתק ביחד נימא שהוא טהור י"ל דהא דקאמרי' התם טמא היינו רק לרבנן דפליגי התם אדר"ש. אבל לר"ש דס"ל הכא דטהור. י"ל דס"ל גם התם באמת שהוא טהור. א"נ י"ל דהא דקאמר הכא במ"ב אינו הפוך. היינו שאינו וודאי הפוך. רק מסופק אם הוא הפוך או לא ואפ"ה מטהר ר"ש. וכר' יהושע בספק ש"ל קדם [לעיל ספ"ד]. ובמשנתנו קמ"ל תו רבותא אליבא דר' יהודא. דאפילו שע"צ קדים. אפ"ה לר"י טמא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913