מִדּוֹת ה׳ · א׳

כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע, מְקוֹם דְּרִיסַת יִשְׂרָאֵל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, מְקוֹם דְּרִיסַת הַכֹּהֲנִים אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, הַמִּזְבֵּחַ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה, הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה מִדּוֹת ה׳ א׳, מתוך מסכת מִדּוֹת שבסדר קדשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

כל העזרה. כל היקף העזרה, שבתוך אותו היקף נבנה הבית לצד מערבו, והחצר והמזבח במזרחו:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כבר הקדמנו בתחלת מסכתא זו שהשער השלישי משערי העזרה שהיה בדרום נקרא שער המים ונתבאר בגמרא דיומא [דף לא.] שעל השער הזה היה מקוה המים שטובל בו כ"ג ביום הכפורים טבילה ראשונה והיו המים באים שמה ממעין שהיה שם ששמו עין עיטם ועל טבילה זו אמר ביומא שהיתה בחול כמו שפירשנו שם ונתבאר שהיתה לו לכהן גדול לשכה אצל מקוה זו על שער העזרה וכפי הנראה להם בתלמוד שלשכת העץ שבצפון שהיתה לשכת כה"ג גם כן לשכת פרהדרין הנזכרת בתחלת כפורים ושלשכה זו שבדרום על שער המים היא לשכת בית אבטינס שמשביעים אותו שם ערב יוה"כ כמו שבארנו שם וכן נתבאר בגמרא יומא שלשכת הגזית חצייה קדש וחצייה חול ויש לה שני פתחים אחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול ושחציה של חול הוא לצד מערב ובאותה המחצה יכולין לשבת לפי שכבר בארנו שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

מקום דריסת ישראל כו'. עיין במשנה ח' פ"ק דכלים:

בית הכפרת. פירשתי במשנה א' דפ"ק:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · מִדּוֹת ה׳ א׳

א׳
כל העזרה דהיינו כל הרווח שבתוך החומה הפנימית, מהתחלת עזרת ישראל במזרח עד סוף י"א אמה שאחורי ק"ק במערב:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · מִדּוֹת ה׳ א׳

א׳
אמנם מ"ש הר"ב כאן שלחלל עם עובי הכותל קרוי אחורי בית הכפורת. לא זכיתי להולמו, דאי לעובי כותל התא ולרווח התא נתכוון. שהי' באמת יחד י"א אמה. וקאמר הר"ב שהן הי"א אמה שאחורי ק"ק, ליתא דהרי לעיל (פ"ד מ"ז) כדקחשיב אורך ההיכל ק' אמה ממזרח למערב כלל שם התנא רווח התא ועובי כותל המערבי של תא בכלל ק' אמה של ההיכל, והרי הכא קחשיב התנא י"א אמה אחורי ק"ק מלבד הק' של היכל. אע"כ שכוונת רבינו הר"ב שעובי כותל המערבי של עזרה נכלל בי"א אמה שאחורי הכפרת. ומדכתב כן רק הכא ולא בכותל מזרח ובכותלי צפון ודרום של עזרה, משמע דבכל הנהו דוכתי מודה דאין עובי החומה נכללת בחשבון המדה דמני תנא. ותמהני דמ"ש הכא. ותו דמי ומה הכריחו להר"ב ז"ל לומר הכא כן, ולא נימא כדקאמרי' במזרח העזרה שהיו י"א אמה לדריסת רגלי ישראל רווח מלבד עובי החומה, דלא מסתבר שיהיה מדרס לכהנים המועטים, ושגם יכולים לילך בכל מקום בעזרה, י"א אמה, ולכל ישראל רק ה' אמה. א"כ ה"נ י"א אמה שאחורי הק"ק, נחשבין מלבד עובי חומת המערבי של עזרה, שהרי גם הם היו מיוחדים לדריסת רגלי ישראל (כפ"ק דיומא דכ"א א'), דנ"ל דר"ל דהיו נמשכין לשם ממזרח העזרה, דרך הח' אמות שבין ננסין לכותל, ומשם להרווח שבין בית החליפות לכותל העזרה, שהיה הרווח שם י"ז אמות וחצי, דהרי העזרה היה רחבה קל"ה אמה, והאולם שעמד באמצע העזרה, היה רחבו עם בית החליפות שמכאן ומכאן, ק' אמה מצפון לדרום, ואם תחלק הל"ה אמה הנותרים לב' חלקים שוין, יגיע לכל צד רווח בין כותל בית חליפות לכותל עזרה י"ז אמה וחצי. ודברי הר"ב נשארין בתימה. ורש"י ביומא (דט"ז ב') כתב כדברינו הנ"ל. וכך כ' גם הרמב"ם (פ"ה מבחירה הי"ב):
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · מִדּוֹת ה׳ א׳

א׳
במשנה וי"א אמה אחורי בהכ"פ. ר"ל החלל שבין כותל התא המערבי עד כותל המערבי של העזרה. ודברי הרע"ב בזה שלא בדיוק ועמש"כ עליו בפ' דלעיל מ"ז [צ"ל ברע"ב י"א אמה של חלל עד עובי הכותל או צ"ל לבד עובי כו'. מהגרמ"ש ז"ל]:
נחלת הכלל · Vilna Edition