ושתים בחוץ. בעוביו שכלפי החוץ. שעוביו של כותל ההיכל היה שש אמות, ולסוף אמה חיצונה של עובי הכותל היו הדלתות החיצונות אחד לימין הפתח ואחד לשמאלו, כל דלת מהן רחבה חמש אמות, וכשהיו נעולות היו נוגעות זו בזו וסותמות רוחב חלל הפתח שרחבו עשר אמות, וכשהיו נפתחות לצד פנים מכסות חמש אמות של עובי הכותל. ושתים דלתות אחרות כמדות אלו היו קבועות בסוף עובי הכותל לצד פנים, וכשהן נפתחות מכסות חמש אמות מפה וחמש אמות מפה מרוחב כותל ההיכל בפנים, ושם לא היה הכותל טוח בזהב כמו שאר הבית, לפי שלא היה נראה:
נחלת הכלל
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12
הנני מצייר עכשיו ההיכל כולו עם האולם ואכתוב מדותיו באורך וברוחב כמו שיתבאר בפ' הזה ומן הצור' הזאת יתבאר לך כל מה שנזכר מן הביאה לפשפש ההיכל ועוביו והילוכו בעובי הכותל כמו שאומר רבי יהודה זולת זה מאשר יזכור בפ' זה וזו היא צורתו:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17
לשער הגדול. בערך שני פשפשין. שבצדיו נקרא הוא הגדול ולא בערך שאר שערים. שהרי שנינו בפ"ב כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן כ' אמה ורחבן י' אמות. חוץ משל אולם ושל אולם גדול מזה כדתנן בס"פ דלעיל [*אבל עכשיו מצאתי שכתב הראבי"ה. ועפני גודל קדושת ההיכל נקרא שער הגדול. כדאמר (דברים א׳:ז׳) והנהר הגדול נהר פרת וגו' קרב לגבי דיהנא ואידהן במסכת שבועות (דף מ"ז) גם בספרי פרשת ואלה הדברים. מפורש והנהר הגדול וכי גדול הוא. ואין לומר שמפני הפשפשין נקרא [הגדול] שהרי שער נקנור נמי הוי ליה שני פשפשין. ותו שהפשפשין היו רחוקים מן שער הגדול כדאמר בזו נכנס לתא והתאים היו מחוץ לחומת ההיכל כדחשיב התא שש וכותל היכל חמש נמצא שרחוקים היו ונקרא גדול כדפירש לעיל עכ"ל].
ופתח את הפשפש ונכנס להתא ומהתא להיכל. אפרש במתני' דלקמן:
כך נ"ל. ועי"ז מובן כל העניין יפה בס"ד, דמוכח לע"ד כרתוי"ט שגם האולם היה בנוי על האוטם. דחדא דלא מצינו שהיה מעלות בין אולם לפתח ההיכל. ותו דהרי התנא כלל האולם במדת האורך ורוחב ההיכל כלקמן, א"כ על כרחך דמשום דהיה בניין האולם סמוך ומחובר אל ההיכל, וגם בנוי עם ההיכל על קרקע שוה. דאי לא עמדו שניהן יחד על קרקע שוה, לא הו"ל לתנא למכלליה במלת ההיכל. כמו דלא כלל במלת היכל דיוטא תחתונה של התאים שהיה סביב להאוטם, מדאינן בנויין על האוטם (כלעיל סי' ל"ב), שבאמת מה"ט לא כללן התנא במלת היכל, דהרי הדיוטא התחתונה של התאים, היה רוחב חללן מצפון לדרום רק ה' אמות (כמשנה ד'). והתנא חשיב רוחב חלל התאים ו' אמות (כמשנה ז'). ועל כרחך דהא דקאמר שרוחב חלל התא ו', היינו דיוטא האמצעית של התאים. שהיתה בנוייה ממעל לעובי האוטם, ולהכי רק היא נכללת במלת היכל, מדבנוייה בקרקע שוה עם ההיכל. ולפיכך אולם נמי מדהיה בנוי בשוה עם קרקע ההיכל, להכי חשבי' תנא להיכל. ולפ"ז שהאולם היה בנוי על האוטם, א"כ סמוך להאוטם שבמזרח ההיכל, היו לפני האוטם הי"ב מעלות שבין מזבח לאולם (כלעיל פ"ג סי' ס"א), שהי' גובהן יחד ו' אמות, והוא הוא כגובה האוטם, שכסוהו כמש"ל:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · מִדּוֹת ד׳ ב׳
א׳
הרע"ב ד"ה ושני פשפשין. רחוקים קצת מן השער. עמש"כ עליו בפ"ג דתמיד מ"ז:
ב׳
שם ד"ה ופתח את הפשפש. ובא לו אל שער השני שבסוף עובי הכותל כו'. ל"ד בזה וכמש"כ עליו בתמיד פ"ג מ"ז ע"ש:
