מִדּוֹת ג׳ · ב׳

וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים, כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, יוֹרְדִין בָּהֶן וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה מִדּוֹת ג׳ ב׳, מתוך מסכת מִדּוֹת שבסדר קדשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

עלה אמה וכנס אמה. אחר שעלה היסוד לגובה אמה מביא דפוס אחר שאורך כל קרש שלשים אמה ורוחב הקרש דהיינו גבהו של דפוס זה חמש אמות, ונתנו על היסוד, וממלאו אבנים וסיד וזפת ועופרת כראשון, ונדבק ביסוד ונעשה מקשה אחת של שלשים אמה על שלשים אמה עומד על היסוד. וזה נקרא סובב. והוא גבוה מן היסוד חמש אמות. והיינו כנס אמה, שהוא מתקצר מן היסוד אמה לכל רוח. וחוזר ומביא דפוס שלישי שהוא עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה, גבוה שלש אמות, ונותנו על הסובב, וממלאו כראשון, וזהו מקום המערכה שהוא ראשו של מזבח. נמצא היסוד בולט ויוצא מן הסובב אמה לכל צד, והסובב בולט מן מקום מערכה אמה לכל צד. ואח״כ מביא דפוס אמה על אמה גבוה אמה ונותנו על זוית המזבח וממלאו, והוא קרן המזבח. וכן לארבע זויות:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

אחר שבארנו שהיסוד סובב בד' רוחות כמו שהקדמנו חזרו וחתכו אותו מב' צדדין עד שיהא סיבוב היסוד למזבח בצורה זוומן הצורה הזאת יתבאר לך מה שזכר כאן ויתבאר לך שקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד וכבר נתבאר בה' מזבחים ששירי דמים כולם יש מהם שנשפכין על יסוד מערבי ויש מהם שנשפכים על יסוד דרומי לפיכך נתן הב' נקבים בקרן מערבית דרומית היסוד כמו שבארנו בצורה זו ודע שהסובב נקרא סובב לפי שהוא סובב המזבח בד' רוחות גמורות בהפך היסוד.

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

ועל יסוד דרומי. פי' הר"ב שירי הדם של חיצונות. לכאורה חטאות חיצונות קאמר דהא בחטאות מיירי לעיל. וכן לשונו בהדיא בפי' מ"ב פ"ו דזבחים. ושם כתבתי דלאו דוקא:

ויוצאין לנחל קדרון. כתב הר"ב ובעלי גנות היו קונים אותן מן הגזברים כו'. כדתנן במ"ו פ"ה דיומא. וע"ש:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · מִדּוֹת ג׳ ב׳

א׳
עלה אמה וכנס אמה זה היסוד שעל בניין התחתון הנ"ל בנוי באמצעו מרובע אחר שארכו ורחבו רק ל' על ל' אמה. ועי"ז הי' הבניין התחתון הנ"ל בולט מתחת ברחבו, אמה אחת בכל המשך צד מערב, ואמה אחת ברחבו בכל המשך צד צפון, והבליטה הזאת שגבוה אמה ורחבה אמה נקראת יסוד. והיינו דקאמר, עלה אמה וכנס אמה, זהו יסוד:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · מִדּוֹת ג׳ ב׳

א׳
והר"ב כתב שיורדין משם לשיתין לנקותו מהנסכים. ואחמ"כ רבינו, מלבד הדוחק בלשון, דלמה נקרא כאן שית, ובכל דוכתא נקרא שיתין. אבל מלבד זה דברי רבינו הם נגד גמ' ערוכה (סוכה דמ"ט) דאמרי' שם בפירוש שלנקות מקום הנסכים היה מיוחד מקום אחר, דלול קטן היה בין כבש למזבח שלשם יורדין אחת לע' שנה ובאין לשיתין, ונוטלין משם היין הנקרש ברוב הימים, ומעלין ושורפין אותו ע"ג המזבח. וגם לשון מנקין לא שייך על היין שנקרש ושמקריבין אותו על מזבח ד'. אבל שייך טפי על לכלוך דמים שנקרשו שם. ובדברינו אלה יתורץ מה שלכאורה יש לתמוה במשנה, שהתנא הזכיר ב' נקבים אלו שביסוד שמיוחדין לשירי הדם, ולמה לא הזכיר לנו נמי ב' הנקבים שלמעלה בגג המזבח נגד אותו קרן, שמיוחדין לנסכים (כסוכה פ"ד מ"ט). אולם כל עיקר תכלית מסכת זו שמה יעיד עליה, שרצתה רק להודיענו מדת כל הבניינים הקדושים וכל הדברים הקבועין ברצפה. להודיענו מדת השטח שיתפסו ברצפה וגבהן. ורק בדרך אגב משמיעינו גם דברים אחרים לפעמים. אבל אין אמיתת כוונת המסכת להודיענו תואר כל בנין וכלי. ומה"ט לא הוזכר בתמונת המזבח שום דבר מהקרנות שהיו חלולים (כזבחים נ"ד ב'). ורש"י שם כתב כדי שיפלו שם דמי החטאות שניתן בקרנות. וזה תמוה כמו שכתבתי בחומר בקודש, [פ"ה סי' ד' וע"ש]. וגם לא הזכיר שהיה אויר בין כבש למזבח (כזבחים דס"ב ב'). וגם לא הודיענו מהתפוח שהיה גבשושית עגול בולט כתפוח בגובה אמה באמצע המזבח, כ"ב אמה על כ"ב אמה [לראב"ד פ"ב מתמידין], אבל הטעם בכל זה, משום שהשטח שתופסין כל אלו נכללו בשטח המזבח שכבר הודיענו התנא כל מדת שטחו [ואפ"ה, לראב"ד לקמן הודיענו התנא הרבובה, שהיה בכבש במערבו. משום שע"י הרבובה נתקצר שם רוחב הכבש שהיה רחבו ט"ז אמות]. ומה"ט לא הודיענו התנא נמי מב' נקבים שבגג המזבח שמיוחדין לנסכים. משום ששטחן וגם שטח השיתין לנסכים שבתחתית המזבח שלשם שותתין הנסכים הכל כבר נתפס ונכלל בשטח המזבח שכבר נמנה. אבל הודיענו התנא מב' הנקבים שביסוד שמיוחדין לשירי הדם, מדרצה להודיענו מהטבלא של שיש שתופס אמה על אמה בשטח הרצפה, שדרך שם יורדין לשית לנקותו מהדמים. ועדיין לא הודיענו בשום מקום מחלל זה שלשם יורדין הדמים, להכי אגב זה צריך להזכיר נמי מב' הנקבים שביסוד, ושמדרך השית מנקין ופותחין הנקבים הללו, כך נ"ל:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913