מִדּוֹת ב׳ · ד׳

שהכהן השורף את הפרה כו'. כתב הר"ב לפי שההר הולך ומגביה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה (שתי) [כ"ב] אמות יותר מקרקע רגלי הר הבית. ומסכתא זו אליבא דראב"י שאמר בפרק זה שעזרת כהנים היתה גבוה על עזרת ישראל ב' אמות ומחצה [דאי אמרת רבנן הא איכא פלגא דאמתא דמתחזי ליה פתחא בגויה. גמ' דיומא דף ט"ז] וכשנכנס אדם בשער שושן מהר הבית הולך בקרקע ישרה עד שמגיע אל החיל אח"כ עולה מן החיל בי"ב מעלות עד שמגיע לע"נ ותהיה ע"נ גבוהה מקרקע הר הבית [בשש] אמות לפי שכבר הקדמנו שכל מעלה שהיתה במקדש גבוה חצי אמה. אח"כ הולך ע"נ כולה שהיא ישרה ועולה מסופה לע"י בט"ו מעלות כמו שיזכור בפ' זה. ולפיכך ע"י גבוהה מע"נ ז' אמות ומחצה. אח"כ עולה מע"י אל עזרת הכהנים בדוכן שגבהו אמה וג' מעלות למעלה לדוכן. אח"כ הולך על עזרת כהנים כולה והמזבח ובין האולם והמזבח בקרקע ישר אחד אח"כ הולך י"ב מעלות אל האולם. כמי שיזכור בפ"ג ממסכת זו. והאולם וההיכל בקרקע אחד ישר. ולפיכך יהיה ההיכל למעלה מעזרת כהנים בשש אמות ויעלה בידינו מכל הגבוהים. שקרקע ההיכל למעלה מקרקע הר בית שבו שער שושן כ"ב אמה. וגבהו של שער שושן כ' אמה על הרוב כמו שהקדמנו. שזה גובה של כל פתח. לפיכך כשהכהן עומד בהר המשחה ומביט השער שושן. יגיע ראות עיניו אל המעלה השמינית ממעלות האולם. ואינו רואה את ההיכל מן הפתח בשום פנים לפי שהמשקוף התחתון למעלה ממשקוף שער שושן העליון שתי אמות לנוכח. ולפיכך צריך שיהא הכותל של מעלה של שער שושן נמוך כדי שיראה ההיכל ממעל לו. ואמרו שהוא נמוך מכ' אמה דרך משל. כדי שיהא הנראה משער ההיכל יותר מב' אמות ואם היה גובהו של כותל פחות. יהא הנראה מפתח ההיכל יותר בלי ספק וזה ענין מבואר. הרמב"ם:

[*ורואה בפתחו של היכל. ובמסכת פרה פ"ג משנה ט' תנן כנגד בית קדשי קדשים. ושם אכתוב בזה בס"ד]: