מִדּוֹת א׳ · ח׳

בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבָדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה, אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה מִדּוֹת א׳ ח׳, מתוך מסכת מִדּוֹת שבסדר קדשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

על ארבע פנותיה מבחוץ. לפי שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, ולא היה אפשר לשומר לשמור בעמידה כל הלילה, לפיכך היו השומרים בפנות העזרה וכן השומרים בשערי העזרה שומרים מבחוץ כדי שיהיו מותרין בישיבה, ואסמכוה אקרא, דכתיב שנים לפרבר, כלפי בר, כלומר חוץ לחומת העזרה:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכים מפתחות לסגור הדלתות והיו מנעולי דלתותיהם בלי ספק דומים למנעולים הנקראים בלשין ערבי אקפ"ל אלול"ב ובלע"ז קאדיני"ש דטורנ"ו שעושים אותם אצלנו ואינם נסגרים אלא במפתחותיהם שבהם נפתחים וכבר זכרנו פי' הלכה זו בתחלת תמיד.

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

בית המוקד כיפה ובית גדול כו'. משנה זו שנויה בריש תמיד וע"ש:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · מִדּוֹת א׳ ח׳

א׳
על ארבע פנותיה מבחוץ דלפי שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, להכי שומרים כאן מבחוץ שכשיקשה על השומר העמידה, יוכל לישב שם. [ומלת בחוץ לפע"ד אשומרי שערים נמי קאי, דגם שומרי השערים שומרים מה"ט מבחוץ, דרק שערי הר הבית לא נתקדשו [כירושלמי פ"ז דפסחים], אבל בשערי העזרה, רק שער נקנור לא נתקדש [כפסחים פ"ה ב']. אבל שאר שערי עזרה נתקדשו [ועי' ברמל"מ פ"ז מבחירה הי"ג]:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913