מִדּוֹת א׳ · ב׳

בבית אבטינס עלייה היתה עיג שער המים בדרום העזרה, ושם מרקחין הקטורת. וגם בית הטבילה היה בצדו ע"ג השער [כך כתב הרמב"ם ריש פ"ה דמדות]:

[וכך כתב ג"כ בש"ג (פכ"ה). וכך נמי משמעות הש"ס (יומא די"ט א' ודל"א א'). אולם רתוי"ט בציור ביהמ"ק שבמשניות, צייר (אות מ"ה), שאבטינוס היה במזרח שער המים. ולפע"ד מדקאמר בש"ס (שם) על בית טבילה הנ"ל, שבצד אבטינוס היתה, משמע טפי שבית הטבילה ואבטינוס שניהן ע"ג השער היו. דאי אבטינוס מצד השער, הול"ל "היה" ור"ל שהשער היה בצד אבטינוס. מיהו אפשר דמשום דבית הטבילה הנ"ל ובית אבטינוס, שניהן עליות היו, לפיכך היה אפשר שיהיו שניהן תכופין וסמוכין זל"ז, אף שיהיה אבטינס בצד השער. רק דלא ידענו מנ"ל. לכן אין לנו אלא דברי מאור עינינו הרמב"ם ז"ל. אולם המדפיסים בציור הביהמ"ק שבש"ס, אשר הוכחנו בפירושינו זה בס"ד שנשתבשו בציור ההוא בכמה עניינים, כ"כ נשתבשו בזה, שציירו (באות ס"ג) כאילו היה בית אבטינוס משמאל לשער המים רחוק מהשער, וסמוך לבית החליפות, והוא נגד ש"ס ערוך הנ"ל. ואפ"ה נ"ל דאבטינס דקדוש טפי לעשות שם קטורת, היתה ממעל לכער לצד מערב ודלא כרתוי"ט:

במשנה ורשות היה לו לשרוף את כסותו. לכאורה מה זה תשלום גמול. ואולי דסמכו על המקרא דוקרעים תלביש נומה (משלי כ״ג:כ״א) ולפי' הר"ב בשקלים דגם בכהן היה כן. לכן לא היו קורעין כי המקרע בגדי כהונה לוקה (יומא דף ע"ב). אבל לשורפן אולי רשאי. וקצת ראיה מהא דמבלאי מכנסי כהנים היו מפקיעין ובהן היו מדליקין. אלא דמ"מ יקשה ממה שהיו מפקיעין תחלה. ואולי כיון דהוה לצורך שריפה שרי. דאינו אסור אלא דרך השחתה כמש"כ הרמב"ם בפ"ט מהל' כהמ"ק ה"ג. אבל יש לדחות דבלו שאני עי' קדושין (נ"ד):

שם מה קול בעזרה. לכאורה הל"ל בהר הבית: