הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן, יָבִיא אֶחָד. עֶשְׂרוֹנִים, יָבִיא שְׁנָיִם. פֵּרַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. הֲרֵי עָלַי מִנְחָה, יָבִיא אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יָבִיא מִנְחַת הַסֹּלֶת, שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת שֶׁבַּמְּנָחוֹת:

הרי עלי עשרון. פירשתי. כמה עשרונים אביא ואיני יודע כמה אמרתי:

הרי עלי עשרון יביא אחד עשרונים יביא כו': הרי זה על כל החלות אע"פ שהוא מבואר מחמת ענין השלישי והוא שאם יביא ששים לפי שהוא גדול שבמנחות (יחיד) [יעב"ץ: יביא] בכלי אחד כמו שנתבאר בפ' שלפני זה וענין מיוחדת שאינה סמוכה לדבר אחר רק קרא אותו הכתוב מנחה (שם מנחה) שם מוחלט אבל זולתה מן המנחות סמוכה מנחת מרחשת מנחה על המחבת מאפה תנור ואין הלכה כרבי יהודה:

הרי עלי עשרון יביא אחד. פשיטא. וכן עשרונים נמי פשיטא דמיעוט [עשרונים] שתים. פירשתי ואינו יודע כו'. איצטריך ליה. גמ':

יביא איזה שירצה. פי' הר"ב מחמשת המנחות דחמשה הן. כדפי' הר"ב לקמן. וכתבו התוס' אבל במנחת נסכים לא אכוון אע"ג דמתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום [כמ"ש הר"ב בסוף פרק דלעיל] דסתמא דעתיה אמנחות המפורשות ורגילות לבא בפני עצמן ולא בגלל זבח. ע"כ: