נֶהֱנָה בְכַחֲצִי פְרוּטָה וּפָגַם בְּכַחֲצִי פְרוּטָה, אוֹ שֶׁנֶּהֱנָה בְשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד וּפָגַם בְּשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁנֶּהֱנֶה בְשָׁוֶה פְרוּטָה וְיִפְגֹּם בְּשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד:
הטקסט מוצג עם ניקוד
כיצד. דבר שאין בו פגם, כגון נתנה קטלא בצוארה, רביד של זהב של הקדש, או טבעת בידה, או שתתה בכוס של זהב של הקדש, כל הני אין בהם פגם בכך, אלא כיון שנהנית מהן שוה פרוטה, מעלה. וכיצד משערים בהן הנאה, אומדין כמה אשה רוצה ליתן שישאילוה תכשיטים כמות הללו להוליכן לבית המשתה להתכבד בהן, כאותו שיעור משלמת להקדש קרן וחומש כשנשתמשה בהן:
נהנה בכחצי פרוטה ופגם כבחצי פרוטה כו': דוגמא זה כגון שקרע קצת מבגד הקדש ונותן אותה חתיכה שקרע בבגדו ולבש אותו ונתקשט בו ונהנה בשוה פרוטה בתכשיטו ולא פגם בחתיכה שום דבר אבל פגם בבגד הקדש שקרע ממנו בשוה פרוטה הרי זה נהנה ופגם אבל הדבר שפגם לא נהנה באותה הפגם עצמו ואנו צריכים שתהא הנאה ופגם בדבר אחד אם הוא דבר שיש בו פגם כמו שהקדמנו כגון האוכל שום דבר מן הקדש ויהיה מה שאכל שוה פרוטה שהרי זה נהנה ופגם בדבר אחד והביא ראיה לדין זה ממה שנאמר במועל חטא ובאוכל תרומה בשגגה חטא אמרו מה חטא האמור (במעילה) [בתרומה] פוגם ונהנה ובמה שפגם נהנה אף חטא האמור (באוכל תרומה) [במעילה] פגם ונהנה ובמה שפגם נהנה:
או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד ופגם בש"פ בד"א. ל' הר"ב כגון ששפך משקה של קדש ולא נהנה. וכ"פ רש"י ומלישנא דמתני' משמע שהוא נהנה בשעה שפוגם. אלא שאין שניהם בדבר אחד. וזה לא פירשו והוא דחוק. ולשון הרמב"ם כגון שקרע קצת מבגד הקדש ונתן אותה חתיכה שקרע בבגדו ולבש אותה ונתקשט בו ונהנה בש"פ בתכשיטו. ולא פגם בחתיכה שום דבר אבל פגם בבגד הקדש שקרע ממנו בש"פ ה"ז נהנה ופגם אבל הדבר שפגם לא נהנה באותו הפגם עצמו:
הרי זה לא מעל עד שיהנה כו'. לשון הר"ב ויהיה דבר שיש בו פגם וז"ל רש"י והכא מיירי בדבר שיש בו פגם וקסבר דכתרומה בעינן דפגימתו והנאתו כאחת:
