מְעִילָה ד׳ · א׳

למעילה דכשנהנה מב' מיני קרבנות בשוה פרוטה, מעל:

והא דנקט עולה, ולא חטאת ואשם. ה"ט משום דאי לאשמעינן דבשר וחלב שלהן מצטרף, כבר שמעינן מרישא. ואי דלצטרפי נסכין שבהן בהדי בשר. הרי נסכים רק בקרבנות שבאין בנדבה כתיבי, וחטאת ואשם אינן באין בנדבה. ואע"ג דחטאת מצורע מפורש בו נסכים אף שאינו בא בנדבה. אפ"ה משום חטאת מצורע לחודא לא בעי תנא למנקט במתני' סתם חטאת. ואילה"ק דעכ"פ הו"ל למנקט נמי שלמים שיש בהן נסכים. י"ל דאפ"ה לא נקטי' תנא מדלא שייך בהו צירף למעילה בבשרן, מדאין מעילה בבשר שלמים אפי' קודם זריקה, משא"כ ק"ק. וכ"ש דלא מצי למנקט בכור ומעשר ופסח מה"ט, דג"כ אין מעילה בבשרן, וגם אין בהן נסכים, מדאין באין בנדר ובנדבה. להכי ניחא ליה למנקט עולה, דאית בה תרתי. דשייך בה צירף למעילה בבשרה, וגם שייך בה צירף לבשר עם נסכים. והא דנקט תודה אף דלא שייך גבה צירף למעילה בבשרה, דהרי אין מועלין בבשר של קדשים קלים. ה"ט מדרצה לאשמעי' דלחם שבה אף שאינו מין קרבן אפ"ה מצטרף עכ"פ לעניין אכילת פגול נותר וטמא. וא"כ שפיר נקט נמי גבה בשר התודה, דאע"ג דלא שייך גבי' צירוף למעילה, עכ"פ שייך גבה צירוף לפגול נותר וטמא. וה"ה דהוה מצי למנקט בשלמי נזיר דנמי מביא כ' לחמין [ועי' בחומר בקדש פ"ב סי' ט"ז]: