ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15ולד חטאת וכו׳ יומתו. דהני נינהו מחמש חטאות דגמירי דמתות. והנך תלת לעולם מתות בין קודם כפרה בין לאחר כפרה, דלעולם לא קרבי. ומשנה זו שנויה בריש פרק ד׳ דתמורה ושם פירשנוה:
נחלת הכלל
מְעִילָה ג׳ · א׳
וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ, יָמוּתוּ. שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ, וְשֶׁאָבְדָה וְשֶׁנִּמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, תָּמוּת, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְמוּרָה, וְלֹא נֶהֱנִים, וְלֹא מוֹעֲלִין. וְאִם עַד שֶׁלֹּא כִפְּרוּ הַבְּעָלִים, תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת, וְעוֹשָׂה תְמוּרָה, וּמוֹעֲלִים בָּהּ:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה מְעִילָה ג׳ א׳, מתוך מסכת מְעִילָה שבסדר קדשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו כו': כבר נאמר גוף הלכה זו ברביעי מתמורה ושם פירשנו אותה:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17ולד חטאת כו'. משנה זו שנויה ברפ"ד דתמורה. והתם תני לה משום תמורה. והכא משום מעילה. גמ':
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · מְעִילָה ג׳ א׳
א׳
ולד חטאת כולה מתני' שנוייה כבר ריש פ"ד דתמורה, משום דין תמורה. ונשנית הכא משום דין המעילה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · מְעִילָה ג׳ א׳
א׳
מיהו ק"ל למה לא נמעול בהן מדרבנן כבדם. ונ"ל כיון שרק אחת לע' שנה ידי אדם ממשמשין בו (כסוכה דמ"ט א), וגם אז רק הכהנים לקחו היין הקרוש ההוא ושרפוהו ע"ג מזבח [שם], הוה תרתי מלתא דלא שכיחא דל"ג בה רבנן (כביצה י"ח א'), וגם כהנים זריזין הן (כשבת ד"כ ע"א). משא"כ דם, מדמקלח ויוצא חוץ לירושלים [כפסחים כ"ב א'], ושם מצוי לכל אדם, חששו רבנן שיהנו נמי בהקדש אחר. עוד נ"ל דיש חילוק בין היכא שנזכר במשנה ומועלין בה, והיינו מדרבנן, ובין היכא דקאמר תנא לא נהנין ולא מועלין. דאפשר דהיכא דקאמר מועלין, צריך עכ"פ לשלם הקרן (וערש"י ד"ב ב ד"ה מעילה מדרבנן. מיהו הרמב"ם כתב פ"א דמעילה, דבכל מעילה דרבנן צריך עכ"פ לשלם הקרן:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913