ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15הממלא בחבית המים העולים אחריה, הרי הן בכי יותן. דאי אפשר שיכנס עד שיגעו לאחוריה. אבל הניחה תחת הצנור, אין שלאחריה בכי יותן, דאפשר לקילוח שירד לתוכה ולא יגע לאחוריה:
נחלת הכלל
מַכְשִׁירִין ד׳ · ב׳
מִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, אֲפִלּוּ אַב הַטֻּמְאָה, אֵינוֹ בְכִי יֻתַּן. וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן. עָמַד תַּחַת הַצִּנּוֹר לְהָקֵר אוֹ לִדּוֹחַ, בְּטָמֵא, טְמֵאִין. וּבְטָהוֹר, בְּכִי יֻתַּן:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה מַכְשִׁירִין ד׳ ב׳, מתוך מסכת מַכְשִׁירִין שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12כבר קדם לך שמשקין טמאים מטמאים לרצון ושלא לרצון על כן אמר אפי' היה האדם הזה אב הטומאה כי המים השותתין מגופו אינן מכשירין כיון שירידת הגשמים הם שלא לרצון אמנם אם נער גופו שיסיר מה שעליו מן המים ההם הנתזין ממנו מכשירין כיון שכוונתו שיסירהו כמו שקדם ודוגמת זה בתחלת המס' באילן:
ולהקר. לקרר גופו:
ולידוח. לרחוץ אם היה האדם ההוא טמא המים הנשפכים עליו משקין טמאים ואם הוא טהור הן מכשירין כשיגעו בהן פירות ברצון כמו שביארנו:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17*[אפילו אב הטומאה. כתב הר"ב ואנן אמרינן לעיל ברפ"ק]:
אם נער כו' ודוגמת זה בתחלת המסכת באילן. הרמב"ם:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · מַכְשִׁירִין ד׳ ב׳
א׳
בכי יותן מדא"א לפיו. מבלי שיגעו לשפמו. כל פסיק רישא כניחא ליה דמי:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · מַכְשִׁירִין ד׳ ב׳
א׳
בהרע"ב. ונטמאו המשקין שירדו עליו. עי' בכריתות (טו ב') דמבואר שם דגם המשקין טהורין ע"ש בפירש"י ותוס' ובר"ש לעיל פ"א מ"ה מה שהביא בשם התוספתא ומש"כ שם:
נחלת הכלל · Vilna Edition