מַכְשִׁירִין ג׳ · ו׳

הָיוּ זֵיתָיו נְתוּנִים בַּגַּג וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, אִם שָׂמַח, בְּכִי יֻתַּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ, אֶלָּא, אִם פָּקַק אֶת הַצִּנּוֹר אוֹ אִם חִלְחֵל לְתוֹכָן:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה מַכְשִׁירִין ג׳ ו׳, מתוך מסכת מַכְשִׁירִין שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

פקק את הצנור. סותם הצינור כדי שלא יצאו המים מן הגג אלא שיתקבצו וירחצו הזיתים ופירוש אם חלחל שינענעם בידו ויחבטם במים וכבר קדם לך דבורם ברביעי ממקואות היו צרורות מתחלחלים בתוכו פירוש מתגלגלין בו והענין אחד ועיקר דעת רבי יהודה כי השמחה בדבר בלי כוונה אינו במקום כוונה עד שיהיה שם מעשה לרצון עוזר השמחה ואין הלכה כרבי יהודה:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

חלחל פי' הר"ב שנענע ונער כו' כמו היו צרורות מתחלחלים דמשנה ג' פ"ד דמקואות הרמב"ם:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · מַכְשִׁירִין ג׳ ו׳

א׳
ובחומץ שאלו נשאבים דרך כותלי כלי. מדהן דקים:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · מַכְשִׁירִין ג׳ ו׳

א׳
בהרע"ב ד"ה או אם חלחל. ערבוב פירושים בדבריו. שמש"כ שנענע עד במים הוא מפי' הרמב"ם וכוונתו במים שעל הגג עצמו. ומה שסיים שבתוך הצינור הוא מפי' הר"ש והוא מפרש חלחל ר"ל שדחה הפירות לתוך הצינור. ונראה שגי' הרמב"ם לתוכן ושל הר"ש לתוכו:
נחלת הכלל · Vilna Edition