אמרו שק מלא פירות. ר"ל זרעים כי רוב הזרעים מושכין המים וכ"ש החטה ואין הלכה כר' יהודה:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17
שק שהוא מלא פירות. כתב הרמב"ם ז"ל זרעים. כי רוב הזרעים מושכים המים. וכ"ש החטה. ע"כ. ועיין במשנה ג'. ובחבורו פרק י"ד מהט"א [הלכה ה'] כתב ג"כ שק שהוא מלא זרעונים:
רבי יהודה אומר כל שהוא כנגד המים בכי יותן וכו'. ובנוסחת מהר"ם אינו בכי יותן ותו לא מידי. ופי' כלומר הסמוכים ממש למים אינם בכי יותן. דלא ניחא ליה שיבואו עליהם המים. משום דבלא"ה יש להם לחלוחית די. מלחלוחית המים הסמוכים אליהם. ע"כ:
רי"א כו' וכל שאינו כנגד המים אינו בכ"י. פי' הא"ר אע"פ שנתלחלחו מאותן שכנגד המים לא ניחא ליה כו'. וק"ל כיון דמ"מ ניחא ליה באותן המים שילחלחו מיהא את שכנגדן ה"ל תחלתו לרצון. ותליא בפלוגתת ר"ש ורבנן לעיל ספ"א באוכל שומשמין באצבעו דלרבנן בכ"י. ולולי פירושו הנל"פ כל שהוא כנגד המים (ר"ל אם אפי' רק כ"ש כנגד המים דניחא ליה מיהא באותן מים שכנגדו) בכ"י ר"ל כל הפירות. וכל שאינו כנגד המים היינו שאין בו כלל כנגד המים אינו בכ"י. וגי' מהר"ם ופירושו ג"כ תמוה דלחלוחית המים עצמה תכשירום דלא גרעה מזיעה הבאה מחמת מים לעיל פ"ב במ"א ב' ג'. ואולי דמלחלוחית המים אינן רק נתפחים ואין בהם טופח כדי שיכשירום: