ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15היה עובר בשוק. עם הארץ החשוד על המעשרות:
נחלת הכלל
מַעַשְׂרוֹת ב׳ · א׳
הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְאָמַר, טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים, אוֹכְלִין וּפְטוּרִין. לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם, מְתַקְּנִים וַדָּאי. טְלוּ וְהַכְנִיסוּ לְבָתֵּיכֶם, לֹא יֹאכְלוּ מֵהֶם עֲרַאי. לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם, אֵינָם מְתַקְּנִים אֶלָּא דְמָאי:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה מַעַשְׂרוֹת ב׳ א׳, מתוך מסכת מַעַשְׂרוֹת שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12כשזה המוכר המסבב בשוקים מכריז ואומר טלו לכם תאנים מותר לאכול מהם עראי לפי שנאמר לא ראו פני הבית ולפיכך אין מכריזין עליה' אלא לאוכלן בלבד עראי והוא כנותן מתנה ואין המתנה קובעת למעשר כמו המכר ואם הביאן לביתו צריך להוציא מהם המעשרות החייבות לטבל ואם אמר טלו והכניסו לבתיכם נאמר שהם ראו פני הבית ולפיכך לא יאכל מהם עראי ואינו נאמן באומר הכניסו לבתיכם שענינו שהן מעושרין ולפיכך יוציא מהם חקי הדמאי לפי שהוא ספק שמא אמר אמת באמרו שהן מעושרין או אמר שקר ומה שאמר לא אמר אלא כדי שיקפצו עליהם לוקחים וכל זה כשהמוכר עם הארץ כמו שבארנו במסכת דמאי:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17אוכלים ופטורים. פי' הר"ב דאימר לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר. דאילו ראו פני הבית ע"י בעל הבית והוקבעו למעשר טביל להו ואסורים לכל אדם ועיין לקמן. [*ומ"ש הר"ב ומתנה אינה קובעת וכך כתב בפ' דלקמן משנה ב ועיין שם] :
והכניסו לבתיכם. דוקא לבתיכם דאילו לביתי אין בית אחר טובל כדלקמן:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · מַעַשְׂרוֹת ב׳ א׳
א׳
היה עובר בשוק ע"ה החשוד על מעשרות. ומיירי באינו מוליכן למכור דאל"כ כבר נקבעו כפ"א נ"ג:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
תפארת ישראל - בועז · מַעַשְׂרוֹת ב׳ א׳
א׳
ומכאן משמע דאף תרומ' תאנה מד"ס ודלא כרכ"מ פ"ב דתרומה וכן מוכח נמי מביצה (ד"ג ב') דמביא ראי' מליטרא קציעות דדבר שבמנין אפי' בדרבנן לא בטיל. ועתוס' ב"מ דפ"ח א' ד"ה הכא:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913