ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15ושל ערלה בחרסית. באדמה שעושים ממנו כלי חרס. סימנא כחרסית זו דלית בה הנאה דכשזורעים בה אינה מוציאה כדי נפילה אף זו אין בה הנאה:
נחלת הכלל
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ה׳ · ג׳
כֶּרֶם רְבָעִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין לוֹ חֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִעוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֶשׁ לוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יֶשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֶשׁ לוֹ עוֹלְלוֹת, וְהָעֲנִיִּים פּוֹדִין לְעַצְמָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כֻּלּוֹ לַגָּת:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ה׳ ג׳, מתוך מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12אמר הש"י בכרם רבעי קדש הלולים לה' (ויקרא י״ט:כ״ד) ואמר במעשר קדש לה' (שם כז) ב"ה דרשי קדש קדש ואומרים כמו שמי שפדה מע"ש שלו יוסיף חומש וחייב בביעור כמו שיתבאר בזה הפרק כמו כן הדין בכרם רבעי וב"ש לא דרשי קדש קדש אבל אומרים כיון שלא נתבאר בתורה זה הדין לא נחייב אותו בו. וכמו כן אומרים ב"ה מעשר ממון גבוה הוא כמו שבארנו והם אומרים נלמד כרם רבעי מן המעשר בכל דיניו ולפיכך אינו חייב בפרט ולא בעוללות לפי שהוא ממון גבוה אבל דורכים אותו כולו וזהו מאמרם כולו לגת וב"ש אומרים שהוא ממון בעלים וחייב בפרט ובעוללות וכבר קדמה לשון זו ההלכה במסכת פאה (פ"ז מ"ו):
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17כרם רבעי וכו'. משנה זו שנויה במ"ו פ"ז דפאה וע"ש:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ה׳ ג׳
א׳
ושל ערלה בחרסית חרס כתושה שאינה מגדלת פירות כל כך כמו שזרע לסי' כערלה שאסור בהנאה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ה׳ ג׳
א׳
בשנו"א מביא ירוש' תני רשבנ"א א' שביעית וא' שאר ש"ש בש"א אין לו כו' תני ר' אומר בד"א בשביעית אבל בשש"ש בש"א יש לו כו' וסיים השנו"א וסתם מתניתין כרשב"ג. ובהגהת ר"ה כ"ץ כ"ע מדסתמה ולא חלקה כו'. וז"א דהא עלה גופה קאמר רבי בד"א כו'. אבל פשוט דכוונתו לדייק מפלוגתא הב' דפרט ועוללות דבשביעית ליתנייהו כיון דכולי הפקר (ועמש"כ בב"ק (ס"ט) בתד"ה והצנועין) וע"כ קאי אשש"ש וש"מ דב"ש לא ילפי כלל ממעשר:
נחלת הכלל · Vilna Edition