רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12האומר מאתים ומצא מנה הכל מעשר. לפי שנאמר לקח מהם מאה והניח מאה ולא נאמר שמא הלכו אותם המאתים ואלו הם חולין אלא שנלך לחומרא:
נחלת הכלל
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ · י״ב
הָאוֹמֵר לִבְנוֹ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּזָוִית זוֹ, וּמָצָא בְזָוִית אַחֶרֶת, הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. הָיָה שָׁם מָנֶה וּמָצָא מָאתַיִם, הַשְּׁאָר חֻלִּין. מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה, הַכֹּל מַעֲשֵׂר:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ י״ב, מתוך מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
תפארת ישראל - יכין · מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ד׳ י״ב
א׳
מפני שהוא מוסיף חומש מלבר דבאמר ד' נותן ה':
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913