מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג׳ · ד׳

פֵּרוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וּמָעוֹת בַּמְּדִינָה, אוֹמֵר, הֲרֵי הַמָּעוֹת הָהֵם מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹת הָאֵלּוּ. מָעוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וּפֵרוֹת בַּמְּדִינָה, אוֹמֵר הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלִין עַל פֵּרוֹת הָהֵם, וּבִלְבַד שֶׁיָּעֳלוּ הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִירוּשָׁלָיִם:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג׳ ד׳, מתוך מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

מדינה נקרא כל מדינה ומדינה ממדינת ארץ ישראל לבד מירושלים והכונה כי כשיהיו הפירות או המעות חוץ לירושלים אפשר לו לחללם אבל השמיענו שאין מתנאי החילול שיהיו נמצאות הפירות והמעות במקום אחד ועוד השמיענו שחילול מעות מעשר שני מותר בירושלים אבל פדיית פירות מעשר שני בירושלים אל יעלה על דעתך כאשר יתבאר בזה הפרק ועוד נתבאר לך לקמן ההפרש שיש בין הפירות והמעות:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

מעות בירושלים ופירות במדינה וכו'. כתב הר"ב אשמועינן דאע"ג דפירות מעשר אין יכולים ליפדות בירושלים מעות מעשר מתחללים הן בירושלים. כלומר ואף על גב דהפירות שמתחללין הם חוץ לירושלים שלא שמענו ממתני' דלעיל אלא כשהפירות של חבירו הן בירושלים. וכ"כ שם הרמב"ם בהדיא וה"א דוקא כשהפירות בירושלים שרי משום דמידי דהוי כקונ' פירות בירושלי' שהמעות נתנין לקנות בהם כל מידי דמיכל אבל כשהפירות חוץ לירושלים אימא לא. קמ"ל:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · מַעֲשֵׂר שֵׁנִי ג׳ ד׳

א׳
מפני שהוא ממעט באכילתו דתרומה אסור לזר ולטבו"י. וכ"כ ממעט עי"ז אכילת התרומה דמותרת לאונן ומותר גם להוציאה מירושלים ולאכול בחוץ והשתא כשקנה אותה במעות מע"ש אסור בשניהן:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913