טועים כל האומרים כן. דלעולם לא אמרו בית הלל דעריס של שורה אחת של גפנים כרם להצריכה שירחיקו ממנה לשדה ד׳ אמות, ולא הוזכר דין ד׳ אמות בעריס אלא לענין זה שאם יש ד׳ אמות מעיקר גפנים לגדר שהן מודלות עליה נותנין לו את עבודתו ששה טפחים כמו שנותנים לגפן יחידית וזורע את המותר עד הגדר, ואם אין ד׳ אמות מעיקר הגפנים עד הגדר לא יביא זרע לשם, מידי דהוה אגפן שהיא נטועה בגת או בנקע דאמר ר׳ יוסי בפרקין דלעיל אם אין שם ד׳ אמות לא יביא זרע לשם, ור׳ יוחנן בן נורי ור׳ יוסי אמרו דבר אחד והכי מפורש בהדיא בירושלמי:
נחלת הכלל
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12
אפיפירות. הם האריגות שעשו מן הקנים והעצים כגון עריסות להשכיב עליהם שריגי העריס וענפיו כשיאריכו ואמר שהוא כשידלה ענפי הגפן על קצת העריס שעשוי לו ונשאר קצתו אסור לו שיזרע תחת המקום הריקן מן העריס העשוי אע"פ שאין עליו ענפים וכל הזורע שם לא קדש ואם האריכו הענפים הנטוים על העריס עד יסבכו על הזרע יהיה אסור אותו הזרע וזה הדין בעצמו יתחייב בכל מי שידלה ענפי הגפן על קצת ענפי אילן סרק ואילן סרק הוא אשר לא יעשה פרי כמו שיתבאר ויהיה נחשב אותו האילן סרק כמו העריס העשוי מעצים:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17
אפיפירות. ל' הר"ב עצים או קנים וכו'. והיינו עריס אלא שהעצים והקנים עצמן הם נקראים אפיפרות. כך כ' הרמב"ם בחבורו פ"ח:
ומכאן נ"ל לכאורה ראיה להראב"ד (כלאים פ"ח ה"ג) דחולק על הרמב"ם שאוסר גם אחורי הכותל (כלעיל סי' ג'). דאי נימא דגם אחורי הכותל אסור א"כ למה נקט תנא שהשורה נטועה על תל. טפי הו"ל למנקט כעריס שבמשנה שערוסים על הגדר. דנמי דינא הכי שאחורי הגדר. אם עומד בארץ ובוצר וכו' אע"כ דבכה"ג אפי' בעומד בארץ ובוצר. אפ"ה שרי לזרוע סמוך לכותל. והיינו משום דכותל מפסיק. וגם תמוה בזה דברי הרמב"ם פ"ח מכלאים דשם (ה"ג) פסק רבינו דצריך להרחיק ד"א מאחורי הכותל אף שהגפנים עומדים רק בעבר השני. ושם (ה' ז') פסק בגינה קטנה שגפנים ערוסים על כותליה סביב מבחוץ דאם יש בתוך הגינה כמלא בוצר וסלו מכאן ומכאן מותר לזרוע בתוכה ירק. וק' וכי גרע גינה שגפנים מסבבים אותה מבחוץ. מאחורי הכותל יחידית הנ"ל דצריך להתרחק ממנה ד"א. כ"ש הכא שהגפנים מקפין סביב. וודאי צריך בתוך הגינה יותר מח' אמות. ואז לא יהא רשאי לזרוע רק הנותר מהח' אמות. וגם על הראב"ד שם ק' שכ' שם (ה"ז) וז"ל מטעותו הראשון הוא זה. ור"ל כמו שטעה הרמב"ם שם (ה"ג). כ"כ טעה הכא. וטפי הו"ל להקשות הרמב"ם דידיה אדידיה וכמש"ל. וע"כ צ"ל דכותל יחידי שיוכל לבוא מהגפנים להכותל בלי שום הפסק. וכגון שיקיף בהלוכו מהגפנים לעבר השני. ודאי מיגרע גרע מגינה שכותלה סביב. מפסיק סביב בין הגפנים לרווח הגינה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · כִּלְאַיִם ו׳ ג׳
א׳
אם הביא לא קדש. מלשון הרמב"ם בחבורו פ"ו הי"ג הביאו התוי"ט במשנה דלקמן שכתב גבי ואם הלך החדש שאסור לקיימו או להחזיר השריגים. משמע דלא הלך מותר לקיימו וצ"ע:
