כִּלְאַיִם ב׳ · י״א

הפשתן דמדהוא גס זורע מהן ג' סאה לנ' על נ' [כך פי' הר"ב ע"ד הר"ש. ותמוה מאד שזה מכחיש המפורסם ועיני ראו ולא זר שזרע פשתן ליינזאמען בל"א הוא קטן הרבה והרבה מקטניות ותבואה. ולפיכך אין לנו לפרש רק כהרמב"ם דבבא דפשתן דברי ת"ק היא וקמ"ל דזרע פשתן אע"ג שאינו נאכל והוא דק. הוא נזרע בדוחק. וזורעין ממנו ג' סאה במקום שהוא נ' על נ'. ובזה יתורץ מה דק' להר"ב דאי דנקט פשתן מדהן זרע גדול. א"כ מ"ש פשתן דנקט טפי מאפונין הגמלנים שגדולי' הרבה והרבה מתבואה וקטניות. אע"כ כהרמב"ם דדברי ת"ק הוא וקמ"ל דזרע פשתן יוצא נמכלל של שאר זרעוני גנ ]:

כך פי' הר"ש והר"ב. ולפי פי' זה א"א שיהיו הכ"ד קרחת על מקום שהוא נ' על נ' אמה דעל מקום כזה א"א לעשות כ"ד קרחות שיהיה כל א' בארכה י' אמות וב' טפחים וחצי על רוחב י' אמות. אלא הכ"ד רובע יהיו ד' קרחת ברוחב על ו' קרחת באורך. וא"כ מדכל קרחה ארכה י' אמות וב' טפחים וחצי על רוחב י' אמות. יהיה מקום כל הכ"ד קרחות ס' אמה אורך על רוחב מ"א אמה וד' טפחים. או ס"ב אמה וג' טפחים אורך על רוחב מ' אמה שכשתרבע מקום זה או זה ברבוע שוה הצלעות יהיה נ' על נ' אמה דהיינו בית סאה. וה"ה בעושה כל הכ"ד קרחות. כל א' מרובע ממש. דהיינו י' אמות וחומש על י' אמות וחומש דזהו שיעור בית רובע כמ"ש הרמב"ם הכא שרי רק מדהוא רק רובע בקירוב להכי לא נקטו הכי. ואילה"ק דעכ"פ למה לא נקטו הר"ש והר"ב כפשוטא. שיחלק הבית סאה של נ' אמה על נ' אמה לכ"ד חלקים ויהיה באמת כל חלק י"ב אמות ומחצה אורך על רוחב ח' אמות ושליש. י"ל דא"כ לא יהיה כל א' רבוע שוה הצלעות רק רבוע ארוך. ור"מ לא התיר רק בקרחת. דהיינו ערוגה מרובעת. משא"כ ערוגה העשוייה רבוע ארוך. משר שמו. כלעיל מ"ו. ואע"ג דשיעור הקרחת דנקטו רבותינו ארכו ב' טפחים יתר על רחבו. עכ"פ כיון דהוא רק פורתא. לא חשיב. ונקרא שפיר רבוע שוה הצלעות. ונ"ל עוד דמה"ט לא סגי ליה לתנא למתני שעושה כ"ד קרחות לבית סאה. ול"ל תו למתני מקרחת לבית רובע. אלא קמ"ל דלא תימא דנ' על נ' אמה יחלקום לכ"ד חלקים. אלא דא"כ ע"כ שיהיה כל קרחת רבוע ארוך. ובכה"ג לא שרי ר"מ. להכי סיים מקרחת לבית רובע. דהיינו שיהיה ארכו כרובע ורחבו כרובע בקירוב. והרי אם יהיה כל א' רבוע ארוך לא יהיה נקרא קרחת. והא דלא סגי ליה למנקט עושה כל קרחת מבית רובע ול"ל למנקט שעושה כ"ד קרחת לבית סאה. נ"ל דאתא למעוטי דהא יתר מבית סאה. כגון סאה ומחצה אסור לעשותן ל"ו קרחות סמוכין זל"ז. או סאתיים אסור לעשותן מ"ח קרחות סמוכין דע"י רבויין מאד מחזי כמעורבין. אבל בפחות מבית סאה כגון חצי סאה שרי לר"מ לעשותו י"ב קרחות וכן שליש סאה מותר לעשותו ח' קרחת. דכל שהשטח הנזרע הוא מועט יותר. קיל טפי (כלקמן פ"ג סי' ג'). ועוד נ"ל דמדלא הזכיר התנא סדר הקרחות. כמה קרחות יהיה באורך וכמה ברוחב. ש"מ דא"צ דוקא ו' קרחות אורך על ד' קרחות רוחב. אלא ה"ה ח' אורך על רוחב ג'. או י"ב אורך על רוחב ב'. וכ"ש בעומדים כל הכ"ד קרחות בשורה א' דשרי. דכל בכה"ג מתמעט העירבוב טפי למראית העין:

חוץ מדלעת יונית. הירושלמי שהביאו הר"ש ושנ"א ה"ד נאמרו בדלעת יונית כו'. בארתי בחדושי לס' נת"ע ע"ש: