כִּלְאַיִם א׳ · ו׳

הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, כֶּלֶב הַכֻּפְרִי וְהַשּׁוּעָל, הָעִזִּים וְהַצְּבָאִים, הַיְּעֵלִים וְהָרְחֵלִים, הַסּוּס וְהַפֶּרֶד, הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר, הַחֲמוֹר וְהֶעָרוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כִּלְאַיִם א׳ ו׳, מתוך מסכת כִּלְאַיִם שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

שיפון. בלע״ז סיגל״א. ומשום דכוסמין ושיפון דמו להדדי אינם כלאים זה בזה:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

זאב. ידוע:

כלב הכופרי. הוא כלב הציד מיוחס לכפר:

שועל. ידוע:

צבאים. עפרים:

יעלים. בערבי אל מעול:

פרד. בערבי אלבגאל:

הערוד. החמור המדברי:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כִּלְאַיִם א׳ ו׳

א׳
הפול באהנען:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · כִּלְאַיִם א׳ ו׳

א׳
העזים והצבאים כו' אע"פ שדומין זה לזה כו'. מכאן נ"ל ראיה לפירש"י בחולין (נ"ט ב) דצבי שבדברי חז"ל הוא שטיינבו"ק ולא כתוס' שם שהוא מה שאנו קורין צבי היר"ש בל"א דהלא הוא חלוק הרבה מעז:
נחלת הכלל · Vilna Edition