כִּלְאַיִם א׳ · ד׳

וּבָאִילָן, הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמֵלִין, וְהַפְּרִישִׁים וְהָעֻזְרָדִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁזָּפִין וְהָרִימִין, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כִּלְאַיִם א׳ ד׳, מתוך מסכת כִּלְאַיִם שבסדר זרעים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

ושבולת שועל. שעורים מדבריים ובלע״ז אוינ״א:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

אגסים. נקראים בלשון ערב עגו"ץ וההמון קורין לה ברקו"ק ובלע"ז מורייג"ס או אנפרשיג"ס:

וקרוסתומלין. הם בלשון ערב כמתה"י וההמון יקראו להם אגע"ז ובלע"ז פירא"ש:

ופרישים. הם חבושין בלע"ז קודונ"ץ.

ועוזרדים. נקראין עזרו"ד ובלע"ז שורב"ש:

וחזרד. נקרא אל עזרן:

פרסקין. בערבי אלפוך ובלע"ז פירשג"ש:

שקדים. בערבי אללוז ובלע"ז אמינדל"ס והפרסקין כשהן קטנים בתחלת צאתם דומין לשקדים וכשיהיו נגמרין בסופן נקראין בערבי ענא"ב:

רימין. נקרא אלנבק וכבר פירשנו אותו [פ' ומשנה א' בדמאי] ואמרו בגמ' יש מהן שהלכו בהן אחר הפרי ויש מהן שהלכו אחר העלין ר"ל אם הם דומים לפרי או לעלים לא יחשבוהו כלאים:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

ובאילן. עיין מה שכתבתי במשנה ז בס"ד:

הפרישים והעוזרדין. בפ' חבית (שבת דף קמד) כתב בעל חכמת שלמה פרישים בל' אשכנז קוויט"ן. עוזרדין בלשון אשכנז שפייארלינ"ג. ועיין בריש דמאי:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כִּלְאַיִם א׳ ד׳

א׳
הכוסמין דינקעל:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913