רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו כו': הוצרך לשתי הבבות ואף על פי שהענין אחד לפי שהאב יודע ביחוסין והיא אינה יודעת והיה אפשר לומר קדושי האב בלבד הם הקיימים אבל קדושיה לעצמה אינן קיימין ואפילו שקדמו וכמו כן האשה בודקת הראוי לה ואז מתקדשת אבל האב אינו בודק לה כמו שהיא בודקת ושמא נאמר היא בלבד קדושיה קדושין אם קדמו אבל האב לא קמ"ל שאין הפרש בינה ובין אביה בזה הענין:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
