קִדּוּשִׁין ד׳ · ג׳

כָּל הָאֲסוּרִים לָבֹא בַקָּהָל, מֻתָּרִים לָבֹא זֶה בָזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, וַדָּאָן בְּוַדָּאָן, מֻתָּר. וַדָּאָן בִּסְפֵקָן, (וּסְפֵקָן בְּוַדָּאָן), וּסְפֵקָן בִּסְפֵקָן, אָסוּר. וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵקוֹת, שְׁתוּקִי, אֲסוּפִי וְכוּתִי:

על המשנה הזו

משנה קִדּוּשִׁין ד׳ ג׳, מתוך מסכת קִדּוּשִׁין שבסדר נשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

חרורי. עבדים משוחררים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כל האסורין לבא בקהל מותרים לבא זה בזה כו': האסורין לבא בקהל הם עמוני ומואבי וממזר ושתוקי שלא נבדקה אמו ואסופי וכותי בזמן שלא היה הכותי אצלם כעובדי כוכבים אבל היום בארנו שהם כעובדי כוכבים לכל דבריהם ומה שאומר ר' יהודה אוסר שיעורו ואפילו לרבי יהודה שאוסר גר בממזרת מתיר גר עמוני בממזרת לפי שתכלית כוונת ר"י שאומר קהל גרים איקרי קהל וגר אסור בממזרת אינו אומר אלא כשזה הגר ראוי לבא בקהל אבל אם היה אסור לבא בקהל הרי זה מותר בממזרת והלכה כר' אליעזר בפסק הלכה קהל גרים לא איקרי קהל וגר מותר בכהנת ומותר בממזרת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

רבי אליעזר אומר כו' ודאן בספיקן כו'. דס"ל עשו מעלה ביוחסין אפי' בהני. ומ"ש הר"ב דהלכה כמותו. משום דרב פסק כן בגמ':

ספיקן בספיקן. אין להגיה בדברי הר"ב חלוקת שתוקי באסופית. לפי שגם רש"י והר"ן השמיטום. דממילא משמע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל