כֵּלִים כ״ט · ו׳

חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל צַמָּרִים, וְשֶׁל שׁוֹקְלֵי זְכוּכִית, טְפָחַיִם. יַד הַמַּקּוֹר, טְפָחַיִם. יַד הַמַּעֲצָד שֶׁל לִגְיוֹנוֹת, טְפָחַיִם. יַד הַקֻּרְנָס שֶׁל זֶהָבִים, טְפָחַיִם. וְשֶׁל חָרָשִׁין, שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים כ״ט ו׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

רדיד. צעיף דק שהאשה מכסה בו ראשה. ותכס בצעיף, תרגום ירושלמי רדידא:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

צמרים. מוכרי צמר: והמקור. הוא הכלי אשר ינקרו בו הרחים: ומעצד של לגיונות. הוא כלי מכלי הרוצחים על תמונת קופיץ ולו נצב מעץ וראשו עגול ושמו המפורסם אצלנו טבריזי"ן וכל מה שקדם מן הגדרים בחוטי המאזנים הן החוטים אשר יתלו בהן המאזנים אשר יחזיק בהן האדם בידו בעת שישקול אולם החוטים אשר יתלו בהן הכוסות כל אחד מהן באיזהו ארך שיהיה הם חבור:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

יד המעצד של לגיונות. פירש הר"ב כלי מכלי הרוצחים. על תמונת [קופיץ]. הרמב"ם. וזה כפירוש שכתב הר"ב במעצד בריש פי"ב דשבת. ומהר"ם גורס של גתות. ופי' שמתקנים בו גתות:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים כ״ט ו׳

א׳
של אפקרסין הוא לבוש תחתון. שקצר הרבה מגובה האדם. והוא עשוי כעין וועסט שלנו. או כעין יאקקע שלובשין אותו תחת הראקק:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · כֵּלִים כ״ט ו׳

א׳
בהרע"ב והיינו נמי טעמא דכל הנך ידות כו'. ומה יענה לשל חרשין דשיעורו ג"ט. וע"כ צ"ל דטפח ג' הוא לרווח בין ידיו להקורנס. או לאחורי ידיו. א"כ גם באותן ששיעורן ב"ט נוכל לומר דאוחזן בידו אחת וטפח הב' הוא לרווח כדאמרן:
נחלת הכלל · Vilna Edition