כֵּלִים כ״ח · א׳

שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁנְּתָנָהּ בְּכַדּוּר, אוֹ שֶׁעֲשָׂאָהּ כַּדּוּר בִּפְנֵי עַצְמָהּ, טְהוֹרָה. אֲבָל שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנְּתָנוֹ בְכַדּוּר, טָמֵא. עֲשָׂאוֹ כַדּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהַתֶּפֶר מְמַעֲטוֹ:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים כ״ח א׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

שלש על שלש שנתנה בכדור. בגד של שלש אצבעות על שלש אצבעות שנתנה בתוך כדור, פלוט״א בלע״ז:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כבר קדם לך ששלש על שלש לא יטמא במדרס ואמנם יטמא במת ובשאר טומאות לפי שהוא חשוב אבל אם שם אותו בתוך הכדור או הקיפו על הכדור הנה כבר בטלו ועל זה טהור אולם שלשה על שלשה שנתנו בתוך כדור וישב הזב על הכדור הנה הוא טמא מדרס אבל לא אם נתנו על הכדור לפי שכבר נתמעט בחבור החוט בעת התפירה וכבר ביארו בהש"ס ששלש על שלש לא חזי אלא לעניים ושלשה על שלשה חזי בין לעניים בין לעשירים:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

או שעשאה כדור בפני עצמה. כתב הר"ב וכ"ש כשעשאה וכו'. וכן כתב מהר"ם. ומסיים ונ"ל דמשום סיפא נקט ברישא לתרווייהו. ע"כ:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים כ״ח א׳

א׳
שלש על שלש ר"ל מטלית שרחב גע"ג אצבעות שנטמא בשרץ וכדומה:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

תפארת ישראל - בועז · כֵּלִים כ״ח א׳

א׳
וא"ת א"כ מ"ש מרישא בג' על ג' אצבעות שנתנו בכדור דודאי לא נתמעטו. ואפ"ה טהור לגמרי. י"ל התם כדור עור מקיף המטלית מכל צד. להכי דוקא כשיש בהמטלית גע"ג טפחים שהוא חשוב מצד עצמו. לפיכך אף שמוקף מכל צד מהעור. כמונח בקופסא דמי ולא בטליה. אבל אם אין בהמטלית רק גע"ג אצבעות שאינן חשובים כ"כ. להכי כשמונחים תוך עור של הכדור טמונים בתוכו. בטול' בטליה וכאינו בעולם דמי. משום הכי אמק"ט כלל. מה שאין כן בכרך וקיפל המטלית של גע"ג טפחים יחד ועשאן כדור. כבבא זו. אע"ג דהתפר בטליה להמטלית מתורת גע"ג טפחים עכ"פ הרי הכדור בעצמו עדיין רחב גע"ג אצבעות שיעור לקבל טומאה והוא גלוי להכי מקבל שפיר טומאת מגע משאר טומאות. אמם להראב"ד [פכ"ב מכלים הכ"ו] אפי' גע"ג טפחים שקפלו ותפרו ככדור. כבר בטלו מתורת בגד וטהור לגמרי. וא"ת דקשה להראב"ד הרי קיפול לבד מבטל להמטלית מתורת בגד (כשבת כ"ת ב') וא"כ ל"ל בכאן תפר. י"ל התם נתקצר משיעורו ע"י הקיפול עד פחות מגע"ג אצבעות. והרי גם גע"ג אצבעות שנתקצר משיעורו ע"י הקיפול. נתבטל מלקבל טומאה. מה שאין כן הכא שנשאר שיעור גע"ג אצבעות לפיכך דוקא כשגם תפרו. אז נתבטל טומאה דמעיקרא ודלהבא ודו"ק:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913