כֵּלִים כ״ז · ח׳

וְכֵן בֶּגֶד שֶׁאָרַג בּוֹ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, וְנִטְמָא טְמֵא מֵת, וְהִשְׁלִים עָלָיו אֶת כָּל הַבֶּגֶד, וְאַחַר כָּךְ נָטַל חוּט אֶחָד מִתְּחִלָּתוֹ, טָהוֹר מִטְּמֵא מֵת, אֲבָל טָמֵא מַגַּע טְמֵא מֵת. נָטַל חוּט אֶחָד מִתְּחִלָּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִים עָלָיו אֶת כָּל הַבֶּגֶד, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁנִּתְמַעֵט, טָהוֹר. אֲבָל שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּתְמַעֵט, אַף עַל פִּי שֶׁטָּהוֹר מִמִּדְרָס, טָמֵא בְכָל הַטֻּמְאוֹת:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה כֵּלִים כ״ז ח׳, מתוך מסכת כֵּלִים שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

שהוא מיטמא משום אריג. מה שאין כן בעור, דאפילו חתכו לרצועות דקות וארגן אינו חשוב אריג:

נחלת הכלל

רמב״ם

רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12

כבר התבאר במה שקדם שהבגד שהוא [פחות משלש כצ"ל]. משלש על ג' לא יטמא בטומאה מן הטומאות ואשר הוא [צ"ל יתר]. פחות משלש על ג' הנה הוא תכלית מה שיציל מטומאת מדרס לבד והוא יטמא בשאר טומאות כמו המת ושכבת זרע והשרץ והצרעת ושאר מה שמנינו בראש המסכתא והנה כמו ששלש על שלש שנגע במדרס נטמא מגע מדרס כן שלשה על שלשה שנטמא [בט"מ כצ"ל]. (במדרס) וחסר שעורו הנה הנשאר ממנו הוא טמא מגע [ט"מ כצ"ל]. (מדרס) אלא אם כן נשאר ממנו פחות משלש אצבעות אשר הוא טהור לגמרי כמו שהתבאר ושמור אלו השרשים שהם גדולי ההספקה בזה האופן:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

וכן בגד שארג בו שלש על שלש. לשון הר"ב דזה שיעורו לטמא בכל הטומאות. כמ"ש בריש פרק כ"ד וע"ש [ד"ה טמא]:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · כֵּלִים כ״ז ח׳

א׳
וכלי חרס משום אחד דלית ביה כל הנך דלעיל. ולית ביה נמי טומאת מדרס דאין כ"ח נטמא בטומאת מדרס. ואמק"ט רק משום ב"ק. ומהשתא כל הנך שהזכיר התנא הדר ומפרש להו ממטה למעלה כלי חרס וכו':
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913