אֲרוּבוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים, טְמֵאוֹת. וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טְהוֹרוֹת. סֵרְקָן אוֹ כִרְכְּמָן, טְמֵאוֹת. דַּף שֶׁל נַחְתּוֹמִין שֶׁקְּבָעוֹ בַכֹּתֶל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. סְרוֹד שֶׁל נַחְתּוֹמִין, טָמֵא. וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טָהוֹר. גִּפְּפוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, טָמֵא. נִפְרַץ מֵרוּחַ אַחַת, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת קוֹרֵץ עָלָיו, טָמֵא. וְכֵן הַמַּעֲרוֹךְ, טָמֵא:

השידה. כמין ארון:

ארובות של נחתומים. לוחות הנחתום אשר יסדיר עליהן הלישה והיה עליהן צורת כלים ושל בעלי בתים אין להן צורת כלים ולזה לא יטמאו אלא אם כן צבען וקשטן וייפן ומשחן בששר או כרכמן בכרכום ואז יהיה בה צורת כלי ויהיה טמא לפי שפשוטי כלי עץ טהור כמו שביארתי אמנם יטמאו בגזרה דרבנן: ודף של נחתומים. לוח פשוט יקטפו עליו הבצק וכבר אמרו בש"ס (ב"ב דף סו:) בדף של מתכת מחלוקת אשר פשוטי כלי מתכות מקבלים טומאה כמו שיתבאר אולם דף של עץ אע"פ שהוא מקבל טומאה מדרבנן כאשר קבעו בכותל הנה הוא טהור לדברי הכל: סרוד. הוא כלי מעץ ישתמשו בהן בעת הלישה לרחוץ את הידים. ויטוחו ממנה פני הלחם זה ממה שיצטרך אליהן ותרגום בגדי השרד לבושי שימושא (שמות ל״א:י׳): גיפפו. עשה לו מסגרת סביב תרגום ויחבק (בראשית ט) וגפיף והוא הקפת הזרוע בצואר: קורץ. יחתוך עליו הבצק: והמערוך. הלוח אשר יעריכו עליו הלחם העשוי ב' מערכות ותמונת אלו הכלים מפורסמים אצלם והיה ראוי שיאמר בקצתן טמא ובקצתן טהור ושלימות הדין יהיה מגיע בידך שכל כלי עץ שעליו צורת כלי אם היה פשוט הנה הוא אינו מקבל טומאה מדאורייתא אולם כלי מתכות הנה פשוטיהם ומקבליהם טמאין מדאורייתא וכן כלי עץ לענין משכב ומושב לבד הנה פשוטיהן טמאין במשכב הזב ומושב מדאורייתא כמו שהתבאר במקומות מזאת המסכתא ואין הלכה לא כר' אליעזר ולא כר' שמעון:

ארובות של נחתומים. לשון הר"ב לוחות שהנחתומים עורכים כו'. ונראה דגריס בכ"ף וכן העתיק במ"ז פ"ז דעדיות. ובערוך כתו' ג"כ גירס' הספר ומפ' אריבות. עריבות שלשים שם הלחם:

טמאות. ל' הר"ב לפי שעשויין בצורת כלי. כ"כ הרמב"ם. דאילו לא נעשו בצורת כלי אפי' מדרבנן לא היו טמאים:

סרוד של נחתומים. כ' הר"ב היא סרידה כו'. כ"כ הר"ש. ומיהו להרמב"ם סירוד דהכא לא זו היא סרידה דלעיל. דאיהו מפרש בסרידה. שהוא לוח נקוב מל' מעשה רשת. דמתרגם עובד סרדתא. כמ"ש הר"ב בשמו במ"ג פ"ח. ואילו הכא מפרש. שהוא כלי ישתמשו בו בעת הלישה לרחוץ את הידים ויטוחו ממנה פני הלחם זה ממה שיצטרך אליהן ותרגום בגדי שרד. לבושי שמושא. ע"כ:

אם התקינו כו'. אף על פי שלא גפפו. הר"ש:

וכן המערוך טמא. אתאן לת"ק להרמב"ם [ריש] פ"ה מה"כ. ולהראב"ד מדברי ר"ש הוא:

המערוך. פי' גאון וכן ערוך. עץ ארכו אמה ומרדין בו את הרקיקה. הר"ש: